שפתי כהן על התורה, שמות יח:כז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 18:27
Open in the reader →1וישלח משה את חותנו. פירש"י ז"ל לגייר בני משפחתו, ובמדרש תנחומא וישלח משה את חותנו ואח"כ אמר בחודש השלישי אמר שלמה לב יודע וגו', אמר הקב"ה בני היו משועבדים בטיט ולבנים ויתרו היה יושב בתוך ביתו בבטח ובהשקט ובא לראות בשמחת התורה עם בני, לכך וישלח משה את חותנו ואח"כ בחודש השלישי. כבר אמרתי פרשת שמות שאחת מכוונת הגלות היתה כדי ללבן חומרם כדי לקבל התורה, זהו בחמר ובלבנים, ויתרו לא נזדכך חומרו ואינו כדאי לקבלת התורה, וכן קבלנו שערב רב לא שמעו עשרת הדברות, וכה"א כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל דוקא, אתם ראיתם ולא ערב רב, וכה"א ואשא אתכם על כנפי נשרים שהם ענני כבוד, וע"ר לא היה חופה עליהם ענני כבוד, וכה"א הנני בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם שמיעה לבד בלא הבנה, ולזה אמר והגבלת את ההר, עשה להם גבול שלא יתערבו בתוך ישראל אלא חוץ למחנה, ובשמחתו לא יתערב זר, וכן אמר ויוצא משה את העם ויתיצבו בתחתית ההר, אבל לישראל נאמר והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע בקול ה', ונדבקה נפשם עם הקב"ה שנאמר נפשי יצאה בדברו, ובערב רב נאמר וכל העם רואים ראיה לבד. ובזוהר פ' תשא דף קצ"א אמר וערב רב וענין ותורין הוו אזלי לבר ממשריתא לבתרייתא, ות"ח כל אינון מ' שנין דקא אזלי ישראל במדברא שום לכלוכא וטנופא לא הוו גו ענני לגו, וע"ד עאני ותורי דהוו אכלי עשב לבר הוו וכל אינון דנטרי לון. א"ר אלעזר אי הכי אינון ערב רב לא הוו אכלי ממנא, א"ל ודאי הכי הוא אלא מאי דיהבו לון ישראל כמאן דיהיב לעבדא ומה הוו אכלי מתמצית, ממה דאשתאר מבתר ריחיא פסולת, וקרא אכריז ואמר ובני ישראל אכלו את המן, בני ישראל ולא אחרא, ויראו בני ישראל ויאמרו מן הוא ולא שאר ערב רב ועאני ותורין דהוו בינייהו. דימה אותם לעאני ותורי, ועליהם נאמר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. א"כ לישב יתרו עם ערב רב אינו מן הראוי, ולישב עם ישראל אינו כדאי, לזה וישלח משה את חותנו: