שפתי כהן על התורה, שמות יח:ז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 18:7
Open in the reader →1ויצא משה לקראת חותנו. לא אמר יתרו חותנו, אלא חותנו אפילו אינו יתרו, ואפילו שבאה אשתו ובניו לא יצא אלא לקראת חותנו בשביל שהוא חותנו, ללמד להם שיהא אדם נוהג כבוד בחמיו, כך אמרו במדרש. והטעם לפי שחצי גופו שהיא אשתו הוא גדלה ונטפל בה כמו שאביו נטפל בו, א"כ חייב הוא בכבודו כמו כבוד אביו, לפי ששלימות גופו באה על ידו:
2וישתחו וכי משה ישתחוה לב"ו ויעשהו ע"ז. אלא לא אמר וישתחו לו כמ"ש וישק לו, אלא ההשתחויה היתה למלכו של עולם, ואולי כיון בזה למה שאז"ל הרואה את חבירו אחר שלשים יום או אחר שנה שצריך לברך, ואח"כ וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה, אהל ה' שהיא השכינה שהכניסו תחת כנפי השכינה ונקרא גר צדק. ובמדרש האהלה הכניסו לבית המדרש, ואולי וישאלו איש לרעהו לשלום הוא כמו ששואלים לגר מה ראה שהתגייר, כמו שכתב הרמב"ם פ' י"ד מאסורי ביאה כיצד גר צדק וכו', איש לרעהו לומר אם מרצונו נתגייר, תרגום לרצון לרעוא ולא לשום פניה אחרת לומר שחתנו מלך, ויבאו האהלה לבדקו אם נתגייר מלב ומנפש, כמו שהיה אברהם אבינו עושה מאכיל ומשקה ומושיבם תחת העץ לבדקן וכל מי שענפיו של אילן חופים עליו היה יודע שהוא גר צדק, כן עשה משה הכניסו האהלה לבדקו אם האהל קולטו, וישאלו איש לרעהו לשלום, שאל מהקב"ה שנקרא ריע לשלום שיקבלהו. שכן לשלום בא"ת ב"ש גימ' קבל: