שפתי כהן על התורה, שמות כ:כג

1ולא תעלה במעלות. אם נתתי לך שום מעלה לא תעלה יותר ממה שנתתי לך, כמו שעשו פרעה וחירם מלך צור ונבוכדנצר שנתתי לכם מעלה והם רצו לעלות יותר ממה שנתתי להם, ונפלו ונגלה ערותן:

2עוד לא תעלה במעלות על מזבחי, מי שהוא מזבחי שהוא זבוח ומקבל היסורין לא תעלה עליו, ואם יצטרך אליך ללוות ממך לא תתבענו, כמ"ש פרק איזהו נשך לנושה בחבירו ויודע שאין לו שאסור לעבור כנגדו, ת"ל לא תהיה לו כנושה, לא תהיה עליו כמשא שלא תתראה לו בכל זמן, ר' אמי ורבי אסי אמרי כאלו נדון בב' דינין שנאמר הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים, אשר לא תגלה ערותך עליו שתענש בשבילו. לא תעלה במעלות על, ר"ת לתבע לנושה אם הוא עני ונקשה:

3ובמדרש אשר לא תגלה ערותך עליו, אם אבנים שאין בהם לא רעה ולא טובה אמרה תורה לא תנהוג בהם בזיון חבירך שהוא בדמיון של מי שאמר והיה העולם עאכ"ו שלא תנהוג בו בזיון, ואם נהגת כדאי אתה לחוב בעצמך שנאמר אשר לא תגלה ערותך עליו שתענש על ידו ח"ו:

4גימטריאות וישמע וי שמע. שנזדעזע וחרה לו על אבדן המצריים, כמו שאמר ז"ל על ויחד וכו':

5חונה שם. חנה כתיב שראה כבודו של מקום שחנה שם:

6ויבא האהלה. אהל ה', אהלה של תורה:

7על אודות ישראל. שנתגייר ונכנס לדת ישראל:

8ויצילם. ויצלם כתיב שלא היו ראוים להצלה לפי שהיה עמהם פסל מיכה, זהו ויצלם כתיב:

9ויהי ממחרת. פירש"י ז"ל ממחרת יום הכפורים קודם מתן תורה בא, פירוש יום הכפורים שלו שהביא כפרתו שנאמר ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים וגו':

10לא תוכל עשהו כתיב, כבר עשהו, הקב"ה שהוא דן יחידי אבל אתה אין דן יחידי:

11את הדרך. גימ' זהו גמילות חסדים:

12ישפטו הם. ישפטו כתיב, אם לא ישפטו אמת ישפטו מן השמים. הם והקל מעליך, ס"ת מל"ך, שאמר לו עשה לך שרים כמו המלך:

13ויקר"א אלי"ו הוי"ה, ס"ת או"ה, כביכו"ל כאילו היה מתאוה למשה:

14אליו הוי"ה מ"ן הה"ר, ר"ת אימה שהתורה באימה ניתנה:

15ההר לאמר כ"ה, ר"ת הלכ"ה, זהו שאומרים הלכה למשה מסיני:

16כ"י ל"י, גימ' ע' אומות ובחרתי בכם. תדבר, גימ' רו"ת, רו"ת מצות יתרים ישראל על בני נח, שבני נח אין להם כי אם ז' מצות, יתר עליהם רו"ת תדבר אל בני ישראל:

17בעבור ישמע העם. ס"ת רע"ם, שהתורה נתנה ברעם:

18משה את דברי העם. ס"ת למפרע מית"ה, שמתו כולם והוריד טל שעתיד להחיות בו המתים והחיה אותם:

19ויוצ"א מש"ה א"ת הע"ם לקרא"ת האלהים, בגימ' היו ככלה היוצאת לקראת חתן:

20בתחתית. גימ' שכפה עליהם ההר כגיגית:

21והר סיני עשן. ענ"ש, שמשם בא להם עונש אם יחטאו:

22ד"א והר סיני עשן, היה ירא שמא לא יקבלו ישראל התורה:

23קול השופר. השפר כתיב, רמז על השמים שלא היו שפירים שמא לא יקבלו ישראל התורה:

24וגם הכהנים. גימ' אילו הם נדב ואביהוא:

25אנכי ה' אלהיך. ר"ת גימ' י"ב, לי"ב שבטים הוא אומר:

26לאוהבי. אהבי כתיב, גימ' י"ח, המתפללים י"ח ברכות בכוונה נקראים אהבי:

27ולשמר"י אותיות ירושלים, שיזכו לשבת בה:

28כי לא ינקה ה', ר"ת כלי"ה, חייב כליה הנשבע לשקר:

29זכו"ר א"ת יו"ם, ס"ת רתם, המחלל את השבת נדון בגחלי רתמים:

30לקדשו. אותיות שדול"ק, שיהא נר דלוק לכבוד שבת:

31לשו"א, שאו"ל, שיורד לשאול הנשבע לשקר:

32לקדשו. וסמיך ליה ששת ימים, לומר שמששת ימי החול ברור מנה יפה לשבת:

33אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך וגרך, הרי ז' כי כל מעשה שבת הם ז', הוא יום ז', וז' בני אדם קורין בו, וז' שמות במזמור שיר ליום השבת, ומתחיל הדבור בז' זכור:

34ואמתך. אומתך. אמ"ך, וך' דאמך באי"ק בכ"ר ת"ק, גימ' ישראל, שיכבד לכל אחד ואחד מישראל ולא יבזהו, כמ"ש התנא אל תהי בז לכל אדם, שהם בני אל חי:

35ר"ת של עשרת הדברות גימ' רחל, לפי שרחל נקראת על שם ישראל, שנאמר וכרחל לפני גוזזוזה נאלמה, ויש בה כת"ר אותיות, לומר שהתורה מכתרת לומדי התורה, והעובר עליה נאמר עליו הכרת יכרת, ויש בה עק"ב תיבות, שקיימם אברהם שנאמר עליו עקב אשר שמע אברהם בקולי, ועליהם רמזה תורה בקע לגולגלת:

36ונגש משה אל הערפל, לפנים ממחיצת מלאכי השרת, שכן נגש גימ' מיכאל וגבריאל:

37נגש אל הערפל. ס"ת שלל, שעלה לשלול שלל מן המלאכים והיא התורה דכתיב עלית למרום שבית שבי:

38לא תעשון אתי. ס"ת אני, אני הוא לא תעשון אחר עמי:

39מזבח אדמה תעשה תעשה עצמך כאדמה שהוא מדרך לכל ואני מעלה עליך כאלו הקרבת לי כל הקרבנות, וזהו וזבחת. עליו את עולותיך ואת שלמיך. ואם מזבח אבנים, אם עשית עצמך כאדמה תזכה להעמיד צדיקים שהם נקראים אבנים, שנאמר ארץ אשר אבניה ברז"ל:

40ולא תעלה במעלות. מעלות מלא גימ' מתונים, מכאן אז"ל הוו מתונים בדין, שלא יעלה על לבו לפסוק הדין מהרה אלא ע"י מתון, וכן אמר בסנהדרין (דף ו') דרש בר קפרא מנא הא מלתא דאמור רבנן הוו מתונים בדין דכתיב ולא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטים, א"ר אלעזר מניין לדיין שלא יפסיע על ראשי עם קודש שנאמר ולא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטים: