שפתי כהן על התורה, שמות כב:כ
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 22:20
Open in the reader →1וגר לא תונה. שהוא יצה"ר שהוא גר שבא לאדם אחר י"ג שנה, לא תונה ולא תלחצנו ביצה"ר, כי גרים הייתם בארץ מצרים שהייתם עובדי ע"ז וגם מגדלי בלורית ועושים כמעשיהם, אלולא שהייתם רבוי עם עשה הקב"ה עמכם חסד והוציא אתכם כדי שלא תטמעו ביניהם, ולזה נכנס בלשון יחיד שאמר וגר לא תונה ויצא בלשון רבים שאמר כי גרים הייתם, לומר משום שהם רבים יצאו כדי שלא יטמעו ביניהם, חבל אתה יחיד אם תטעה אחר היצר אין לך מציל שזכות היחיד אינו כמו זכות הרבים, ועוד אם הציל הקב"ה את ישראל ממצרים הוא' לפי שלא היו יודעים למאוס ברע ולבחור בטוב לפי שלא נתנה תורה, זהו כי גרים הייתם, שיצה"ט שלהם הוא כגר שלא נתיישב בגופן לפי שלא נתנה תורה, אבל אתה שמאסת בטוב ובחרת ברע אין לך פודה ומציל. ועל דרך הפשט יאמר וגר לא תונה, לומר שאין לו מציל מידך מאחר שהוא גר ואין לו מציל ולא מכיר, כי אתה ידעת כי גרים הייתם בארץ מצרים וראיתי את הלחץ אשר לחצו אתכם והצלתי אתכם מידם, א"כ ממך דן חבירך כי אני רואה דמעת העשוקים, וסמך כל אלמנה ויתום מקושר עם מה שאמר למעלה כל שוכב עם בהמה מות יומא, שהלך אחר תאוות היצר כמ"ש, לזה אמר לא תאמר מאחר שמאסו בטוב ובחרו ברע והם סבבו מיתתן וסבבו לאלמן נשותיהם וליתם בניהם א"כ לא יהי חונן ליתומיהם, לזה אמר כל אלמנה, אפילו ידעת שבעלה עשה במזיד והוא היה סבת מיתתו וסבת אלמנות אשתו עכ"ז לא תענה, והטעם למה אם ענה תענה עבירה גוררת עבירה, אם עניתם פעם אחד תענה פעמים רבות והוא ג"כ יצעק פעמים רבות, ואני ג"כ שמוע אשמע וחרה אפי, אם אני קצפתי מעט והרגתי אביו אפילו שהוא היה סיבה אתה קצפת הרבה שעניתו כמה פעמים, לזה בא העונש והרגתי אתכם בחרב, שיהרגו מכת אויב או יהרגו בחרב מלחמה בלא הודעה, ויהיו נשיכם אלמנות לעולם זהו והיו, שיהיו לעולם שלא ינשאו לפי שנהרג בלא הודעה: