שפתי כהן על התורה, שמות כד:יח

1ויבא משה בתוך הענן. לומר שנתלבש בו הענן כמו לבוש שהאדם נכנס בתוכו לזככו וללבנו, ששקול משה כנגד כל ישראל והעולם נברא בשביל ישראל, לזה ישב בהר ארבעים וארבעים לילה ארבעים יום כנגד ארבעים יום של יצירת הולד שנוצר במעי אמו והוא מלוכלך בדם וכנגדם עמד ארבעים יום לזכך איבריו, לזה נתעלה משה וזכה מה שלא זכה שום אדם שאחר שהיו איבריו חומריים גשמיים נעשו רוחניים, לזה אמר ויקרא אל משה לא כמו ויקרא אל האדם ויאמר לו איכה שקונן עליו ואמר איכה ונתגרש ביום הששי ולא נשלמו הששה ימים, אבל כאן וישכון כבוד ה' וגו' ויכסהו הענן ששת ימים, שש"ת גימ' אלף, עתה נשלם האלף שהוא יומו של הקב"ה, ויקרא אל משה ביום השביעי לא כמו קריאת אדם שהיתה ביום הששי ולא ישב ביום השביעי ונתגרש, אבל משה ויבא משה בתוך הענן, ענ"ן בא ת ב"ש זט"ט גימ' כ"ה והבן, ענ"ן עי"ן נו"ן נו"ן גימ' שב"מ, ר"ת שם בן מ"ב, כשם בן מ"ב שבו נברא העולם, היה נכנס בתוך הענן. וכן כהן גדול כשהיה נכנס ביום הכפורים לפני לפנים היה מזכיר זה השם:

2ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. התם יום לילו עמו א"כ יאמר ארבעים יום, וארבעים לילה למה, אלא התורה היא תורה שבכתב ותורה שבעל פה, עשה ולא תעשה, טהור וטמא, מותר ואסור, כשר ופסול, כל אחד יש לו תחום וגבול, תורה שבכתב ומצות עשה וטהור ומותר וכשר היה לומד ביום, ותורה שבעל פה ולא תעשה וטמא ואסור ופסול היה לומד בלילה. וכה"א אם לא בריתי יומם ולילה לומר שהיא כלולה מיום ומלילה. ולזה אמר ארבעים יום וארבעים לילה כי הלילה קודם ליום שנאמר ויהי ערב ויהי בקר הערב קודם לבקר, אלא לרמוז למ"ש שקריאת תורה שבכתב ומצות עשה וטהור ומותר וכשר נקרא יום והשאר נקרא לילה. וב"פ ארבעים הם שמונים, הם תמ"ו, לומר שתמו ונשלמו הימים והלילות ועמדו בשלימותם. ודע ארבעים יום וארבעים לילה הם תתק"ס שעות גימ' קשר דין ברחמים עם ארבע מלות של ארבעים יום וארבעים לילה, ולזה הקדים יום ללילה, והבן: (ועי' פ' עקב)

3גימטריאות לעולם וכי ימכור ר"ת לוי, לרמוז עד עולם של לויה שהוא נ' שנה:

4וכי ימכור איש את בתו ס"ת ירשתו, ר"ל שימכור ירושתו קודם שימכור בתו:

5ויצאה חנם אין. ס"ת המן, לומר שבימי המן נמכרו ונגאלו בלא כסף שנאמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו:

6יזיד. גימ' זה יואב כדאיתא במדרש שברח וטעה, ושמתי לך מקום, לך ולא לו:

7וכי יריבון אנשים. הקב"ה ואיוב, הקב"ה נקרא איש שנאמר ה' איש מלחמה, ואיוב נקרא איש שנאמר איש היה וכו'. והכה איש את רעהו, הקב"ה הכה את איוב. באבן, ע"י השטן שנקרא אבן שנאמר והסירותי את לב האבן. ולא ימות, כמו שאמר רק את נפשו שמור. ונפל למשכב, שנפל י"ב חדש במשכב:

8אם יקום והתהלך בחוץ, שנעשה בריא ונתרפא. ונקה המכה, שהצדיק עליו את הדין, ורפא ירפא, שתי רפואות שנאמר ויוסף ה' לאיוב את כל אשר לו למשנה. אם יקום והתהלך בחוץ, ר"ת איוב:

9וכי יכה איש את עין עבדו יש בפרשה זו כ"ו מלות כנגד כ"ו איברים שהעבד יוצא בהן לחירות:

10או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו, גימ' (הרואה) שור בחלום הויין ליה בנים מנגחים זה את זה בהלכה:

11בר ולא יכסנו. גי' זהו כסוי הדם הראוי:

12ישיב לבעליו. גימ' זהו אפילו שוה כסף:

13מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, גימ' זהו שדהו וכרמו של מזיק:

14או כלים לשמור. גימ' זהו בשומר חנם:

15אם לא ימצא הגנב, ר"ת אליה, רמז שאליה יבא ויפרסם הגנב:

16כמהר הבתולות. כמה ר' שהוא מאתים זוז שהוא עיקר כתובה של בתולה:

17רובץ. ג' במסורת, לפתח חטאת רובץ. רובץ בין המשפתים, רובץ תחת משאו, לפתח חטאת רובץ שהוא יצה"ר שהוא רובץ לפתחו ומבקש להמיתו, מה תקנתו, משכהו לבית המדרש כמו שאמרו ז"ל, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח, אז תוכל עליו, זהו תחת משאו:

18תשמטנה. אותיות השטן תם. לא תבשל גדי בחלב אמו, מכאן אסמכתא שלא יינק היונק יותר מכ"ד חודש כדאיתא בכתובות ולא תתארס המינקת עד שתניק הולד כ"ד חודש שהם תש"ל ימים חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שתתארס בו סך הכל תבש"ל, זהו לא תבשל הוא כנוי על האירוסין שנקראים בשול, כמו שאמרו ז"ל אל תבשל בקדירה שבשל בה חבירך, זהו לא תבשל כלומר לא תארס בעוד שגדי בחלב אמו, דהיינו תוך כ"ד חודש שמנינם תבש"ל עם יום הלידה ויום האירוסין:

19ויבן מזבח תחת. ס"ת נח"ת נחת שנעשה נחת רוח למקום שקבלו ישראל התורה:

20נעשה ונשמע. במדרש בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ק"ך רבוא מלאכים וקשרו להם ק"ך רבוא כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, נעשה ונשמט גימ' מאה ועשרים רבוא:

21ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, רמז שאחר שקבלו ישראל התורה כביכול ישב הקב"ה על כסא כבודו בשמחה, וזהו לבנת הספי"ר גי' בשמחה, והספיר היינו כסא דכתיב כמראה אבן ספיר דמות הכסא, ונגזר על בית המקדש ליבנות מאבן ספיר, שנאמר ותחת רגליו וכתיב הדום רגלי, וכתיב ויסדתיך בספירים:

22ויחזו. חי זו, לפי שקבלו ישראל התורה נעשו כולם חיים. כולם נביאים חוזים, כד"א חזון ישעיהו, כולם חיים, דכתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום, חיים שלא ימותו ע"י מלאך המות, כמו שאמרו ז"ל אל תקרי חרות אלא חירות ממלאך המות. ויעל אל ההר, בשביל שנשתעבדו במצרים בכור הברזל ונתלבנו שם כמנין הה"ר זכו לתורה ולשכינה על ההר: