שפתי כהן על התורה, שמות כד:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 24:3
Open in the reader →1ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה'. ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וקשה זה לסברת הרמב"ן ז"ל שאמר שואל משה אמר הוא אחר מתן תורה ביום ו', אבל לפירש"י שאמר פרשה זו בד' בסיון נאמרה, ופסוק את כל דברי ה' מנות פרישה והגבלה, ואת כל המשפטים ז' מצות בני נח ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינים שנתן להם במרה, לזה אמר נעשה אפילו שהן חוקים שאין להם טעם, וכל דבר שאין בו טעם הוא כמו המאכל שאין בו טעה שאוכל אותו האדם על כרחו, אבל אנו נעשה כאלו טעמנו בו טעם הואיל והוא דבר ה'. ועוד לא אמרו נשמע לפי שמלו ולא פרעו ומי שמל ולא פרע כאלו לא מל, כי מילה ופריעה הם סוד נעשה ונשמע, כי אם הוא אטום לא ישמע, אבל אחר שפרעו אמרו נעשה ונשמע ראויים אנו לשמיעה מעתה. וכן אמר בזוהר זה לשונו, אמר ומשה עלה אל האלהים אמאי כל דא לקיימא עמהון קיים בגין דהא אתפרעו מה דלא נפקו הכי באפקותהון ממצרים דאתגזרו ולא אתפרעו והכא הא אתפרעו ועאלו בברית קיימא והכא אתקיים בהו על ידא דמשה גזרא דקיימא, דכתיב ויקח משה את הדם ויזרוק את הדם ע"כ. נראה שפירוש דם הוא דם הפריעה כמו שביציאת מצרים היו שני דמים דם הקרבן שהוא דם הפסח ודם מילה, כן בכאן היו שני דמים, דם קרבן שהוא דם הזבחים ודם פריעה, ולפי דהכא עאלו בקיימא זרק הדם על העם, אבל במצרים דלא עאלו אמר ולקחו את הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף ולא היה על העם, ולזה היו זבחים שלמים פרים, ולמה לא פרעו במצרים לפי שלא נטהרו לגמרי עד שספרו שבעה שבועות כמו הזבה שנאמר וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר, כך ישראל אמר שיספרו שבעה שבועות ואחר יטהרו, שהיא הפריעה אע"פ שהסירו הערלה, כמו האשה שמחלפת בגדיה ואחר כך מונה שבעה ימי לבון:
2וכתב הרב רבי מנחם רקנאטי ז"ל. היו העולות והשלמים האלו פרים, כי כל ימי היות ישראל במדבר פחדו ממדת הדין בעבור היות שם כחה הגדול, ולכן הקריבו לה' פרים להשלימה, ומכאן תבין סוד פרים הנשרפין, ע"כ:
3וכתב רבינו בחיי ז"ל על שם ר' חננאל ז"ל, למה כרת הקב"ה עמהם ברית בדם, רמז להם אם אתם מקיימין התורה מוטב, ואם לאו הריני מתיר דמכם לכרת ולמיתה ע"כ. וזהו וישם באגנת חסר כתיב להגן עליהם, ופירוש חצי הדם היא הפריעה, שהמילה ופריעה הם אחד א"כ דם פריעה הוא חצי, ויקח ספר הברית, הוא סוד מילה ופריעה כי ספר הוא סוד פריעה הברית היא המילה, ויקרא באזני העם, אז אמרו נעשה נגד המילה ונשמע נגד הפריעה. עוד אמרו נעשה נגד ב' עדים שהם השמים והארץ, שנאמר ואעידה בם את השמים ואת הארץ, ואמרו נעשה נגד השמים שנאמר בהם עשייה שנאמר ויעש אלהים את הרקיע ויקרא אלהים לרקיע שמים, ונשמע נגד הארץ שנאמר ותשמע הארץ, ולפי שהם מורכבים מנשמה וגוף, הנשמה מן השמים והגוף מן הארץ, כמו שאמרו ז"ל על פסוק יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו, הקדים הנשמה לפי שהיא קודמת במעלה, כן הם הקדימו הנשמה שהיא עיקר עשיית האדם שנאמר בו נעשה אדם, לזה נעשה קודם, כמו שנאמר באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו, שזרק בנו נשמה, עשנו כתיב גימ' הנשמה כ"ו, שהנשמה היא חלק אלוה ממעל, לזה הקדימו נעשה ואחר כך נשמע: