עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי כהן על התורה

שפתי כהן על התורה, שמות כה:לא

שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 25:31

Open in the reader →

1ועשית מנורת זהב. הקדים השלחן למנורה, לפי שהשלחן ממנו מזון הגוף, וא"א לאדם לעבוד ה' בלא בריאות הגוף, ואם אין גוף אין נשמה, וקודם בא הגוף ואח"כ כשיגדל ויבא לקיום המצות תבא הנשמה, ולזה אמר ועשית שלחן, אני בראתי לך גוף עיר פרח ואתה תתקן אותו ותזככו בקיום המצות כמ"ש פרשת בראשית, אשר ברא אלהים לעשות, ע"י אדם, תלה שלימות הבריאה על ידי בשר ודם, וזהו אשר תעשו אותם האמור במצות כתיב אתם כאלו עשיתם עצמכם. וזהו אומרם ז"ל כביכול כאילו נעשה שותף להקב"ה, אמר כן בהרבה דברים. וכן אחר כך צוה על המנורה שהיא רמז על הנשמה שהיא מאירה לגוף, מנרת בגימ' נ"ר הנשמה מ', ר"ל התורה שנתנה למ' יום, וכן נר הנשמה שהיא אצולה מאתו יתברך, זהו מנרת גימ' נר הנשמה בכחי, וכן הוא אומר נר ה' נשמת אדם. מקשה, גימ' תמה, תמה גדול איך עומדת הנשמה בגוף. ולזה בא הרמז בכחי, ולזה היתה המנורה נוכח השלחן לומר שאם אין קמח אין תורה ואמר תיעשה מלא יו"ד, מכאן עשה שלמה י' מנורות, ואמר תיעשה ר"ל שלא תשלם עשיית המנורה עד שיבא שלמה ויעשה העשר מנורות אז תושלם, ולזה אמר תיעשה גימ' ת"י שלמה, שיבא הוא ויעשה, כי אז הושלמו העשר והאירו, תיעשה גימ' שלימות עם המלה, לומר שהשלימות הוא לעתיד על ידי שלמה לא עתה, לז"א תיעשה, וכן אמרו ז"ל על ותשלם כל המלאכה האמור בשלמה ארז"ל ותשלם המלאכה אין כתיב כאן אלא ותשלם כל המלאכה מלאכת ששת ימי בראשית שלמה, מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות, ועשה אין כתיב כאן אלא לעשות, ע"י שלמה, וכיון שבא שלמה ובנה בית המקדש אמר הקב"ה עכשו שלמה מלאכת שמים וארץ, לכך נקרא שלמה ע"כ. וכמו שמלאכת שמים וארץ נשלמו על יד כן מלאכת המנורה נשלמה על ידו, ולזה אמר תיעשה לא אתה אלא על ידי שלמה:

2ועוד אמרו חז"ל במדרש, ויעש את מנורת הזהב עשר כנגד עשרת הדברות, וכל מנורה היו בה ז' נרות הרי ע' כנגד שבעים אומות, שכל זמן שהנרות דולקות היו מתכבשין, ומיום שכבו הנרות נתגברו, ותורה נמשלה לנר, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ע"כ. והכונה היא לפי שבזמן שלמה היה שלום בעולם והיו כל האומות כבושים תחת ידו, אבל מזמן המשכן עד שבא שלמה כבשו ז' אומות, לזה היתה מנורה אחת שיש בה ז' נרות לכבוש ז' אומות של ארץ ישראל. ואמרו ותורה נמשלה לנר לומר שבזמן הזה אנו כובשים אותם בתורה שהיא שבעה ספרים, שנאמר חצבה עמודיה שבעה שחשבו ס' במדבר ג' ספרים, ולזה אמר מנרת בסמיכות לומר שהיא סמוכה למנורה אחרת שהיא התורה, זהב היא התורה שנאמר הנחמדים מזהב וגו':

3עוד אמר ועשית ותיעשה. לומר שבעשיית התחתונים ישלמו העליונים, כמו שאמר בזוהר פעמים רבות באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, לזה ועשית בעשייתך של מטה תיעשה של מעלה, לזה אמר מנורת בסמיכות, כי אינה סמוכה לזהב, שאם סמוכה לזהב היה לה להיות טעמה במקף ומנורת טעומה בטרחא, לומר שהיא סמוכה למנורה העליונה הנעלמת, ולזה ו' פעמים נזכרה מנורה רמז לששה קנים יוצאים מצדיה של עליונה, והבן:

4ובמדרש תנחומא אמר שהמנורה בז' נרות הם ז' כוכבי לכת. וכתב רבינו בחיי ז"ל, ביאור זה כי ז' כוכבי לכת הם נרות ברקיעים ופועלים בשפלים ומנהיגים עולם השפל תמיד ביום ובלילה, והנר האמצעי הוא כנגד גלגל חמה שהוא תדיר באורה והוא אמצעי לז', על דרך שצ"ם חנכ"ל:

5ועוד יכולין לומר שהמנורה היא התורה, כמ"ש המדרש שנאמר כי נר מצוה ותורה אור, וששה קנים יוצאים מצדיה היא תורה שבעל פה שהיא ששה סדרי משנה, והכפתורים והגביעים והפרחים הם ברייתא וספרא וספרי:

6ודע שהגביעים היו כ"ב, והכפתורים י"א, והפרחים ט', צרף הכל יעלה מ"ב, ה' ב"ם, וב"ם במ"ק ו', וא"ו גימ' אח"ד, לומר לך שהכל אחד ואחדות אחד, ולזה היתה ככר לא פחות ולא יותר לרמוז על האחדות, וזהו כלה מקשה אחת, מקשה במ"ק אחד:

7עוד נאמר כי האדם הוא רמז לקנה אמצעי שעולה עד המוח, וג' קני מנורה מצדה אחד היא היד שיש בה ג' פרקים, ושבעה נרותיה עליה הם ז' נקבים שבראש, ב' עינים, ב' אזנים, ב' נחירים, והפה הוא הנר המערבי, ששם עריבות המאכל, ומלקחיה ומחתותיה הם האצבעות שלוקח בהם ומחתה בהם, פירוש מקבל על ידם שכר ועונש, ופירוש מלקחיה שלוקח שכר, ומחתותיה פירוש עונש כמו היחתה איש אש בחיקו, ולזה היו ימין ושמאל:

8ומה שהיתה בדרום להורות לאדם שעיקר דירתו הוא למעלה, דרום דר רום, כמו שאמר כי גרים ותושבים אתם עמדי, הישוב העקרי הוא עמדי, וגרים בעוה"ז כמו גר שבא לעשות סחורה ולהוליכה לארצו כי שם ביתו, וזהו ותושבים אתם עמדי, הישוב העקרי שלכם הוא עמדי בעולם הבא, וזהו דרום דר רום שעיקר הדירה היא ברום שהוא למעלה:

9ועוד היתה בדרום לפי שהיא רמז לתורה. כמ"ש במדרש והחכמה מאין תמצא, היא בדרום כאומרם הרוצה להחכים ידרים. ודע כי הפתח היה במזרח וכשהיה כהן נכנס היה שמאלו לדרום וימינו לצפון ופניו למערב, יבא שמאלו לימינו של עולם שהוא הדרום וימינו לשמאלו של עולם שהוא הצפון, יבא שמאל לימין וימין לשמאל, ולעולם הוא כן, כי דרך כניסתו הוא יוצא, הכל הוא להורות כי ימין כלול בשמאל ושמאל בימין, והכל אחד, והיה הכהן נכנס וימינו לצפון שהוא שמאל עולם, הרי ימין ושמאל שמאל וימין, ופניו למערב ששם מתערב הכל והבן. וזהו שויתי ה' לנגדי תמיד, כי היה יוצא דרך כניסתו, ותמיד היה לנגדו המערב ששם השכינה, כי מימינו שהוא הצפון שהיה לימינו בכניסתו, כמ"ש שהיה שם השלחן והוא רמז למלכות ולמעלה ושררה ואולי אתגאה, אמר על זה בל אמוט כל עוד שנגדי השכינה: