שפתי כהן על התורה, שמות כז:ו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 27:6
Open in the reader →1ועצי שטים. למה עצי שטים, כי שבע מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדם ועץ שמן ברוש תדהר ותאשור, ולמה שטים אלא אלו שטים היו גדלים בנחל השטים והמים של זה הנחל היו מולידים זנות והוא היה משקה לסדום לזה היו שטופים בזמה שאמר איה האנשים הוציאם אלינו ונדעה אותם, ועתיד הב"ה לייבשו שנאמר ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים, כן פי' בתנחומא. ויעקב אבינו מרוב חבתו צפה שעתיד הב"ה לצוות לבניו לעשות משכן ועקרן מנחל השטים ונטען במצרים וצוה לבניו כשיצאו שיוליכום, כי רצה שיהיה המשכן מאלו ולא מארזים אחרים כדי להתיש כחו של זה הנחל כשיעברו בניו שלא יכשלו בו, כי אותם שנכשלו היו מערב רב שנאמר וישב ישראל בשטים, ישראל היה להם ישוב משבת שם לפי שהותש כחו על ידם בעצי שטים שהביאו, אבל ערב רב שלא הביאו כי הנדבה לא היתה אלא מישראל שכן כתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי, בני ישראל יקחו ולא ערב רב, וכן עשה משה שנאמר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ולא ערב רב, ויאמר אליהם אלה הדברים קחו מאתכם אבל ערב רב שלא הביאו עמד כנגדם, לזה אמר ויחל העם שהם ערב רב ולא ישראל, כי ישראל היה להם ישוב באותו מקום שאם לא כן לא היה נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, לפי שהב"ה שונא זמה, הלא תראה שהחוטאים היו ערב רב ולפי שלא מיחו בהם ישראל רצה לכלות ישראל, אילולא פינחס שהשיב חמתו מהשחית, אם היו החוטאים מישראל ודאי שהיו כלים, אם על ערב רב אמר ולא כליתי את בני ישראל, בני ישראל עאכ"ו. לזה היה הארון והשולחן והקרשים למשכן ומזבח העולה ומזבח הקטורת והבריחים הכל היו עצי שטים. ואמר שטים ויאמר שטה כמו שאמר ארז שטה, אלא שטים ששטו ים ועברו מאליהן, כי לא היה אפשר לנשאם כי קורה היוצא ממנה קרש ארכו עשר אמות ורחבו אמה וחצי ועביו אמה ודאי שהיא קורה עבה וכבדה והיו מ"ח קרשים וד' עמודים שהיתה תלויה בהם הפרוכת וט"ו בריחים והבדים מי נשאם אלא בנחל עברו ושטים, ואפשר גם כן שאחר שעברו ים שעברו גם כן שאר המסעות עד שעשו המשכן ונשאו אותם בעגלות, ובעמודים של חצר המשכן לא נזכר בהם עצי שטים, אפשר לפי שהיה גובהן ה' אמות וזה האורך ימצא מכל עץ. עוד אפשר לומר לפי דרכנו לפי שהחצר נגלה והכוונה היא לחפותם ולהתיש כחם כח השטים כמ"ש לזה לא נזכר אע"פ שהיו מצופין צפויין היה נחושת לא ימצא מין את מינו, לזה לא אמר שהם מעצי שטים. וד' היו מעצי שטים חוץ מהמשכן, ארון ושולחן ומזבח העולה ומזבח הקטורת, לזה רמז בפרוכת ואמר ונתת אותה על ארבעה עמודי שטים לא אמר עצי שטים לומר שאלו הד' שהם ארון ושולחן ומזבח העולה ומזבח הקטורת הם מעמודי השטים שלא יקטרג על ישראל זהו ד' עמודי שטים, וכן במסך האוהל אמר ועשית למסך ה' עמודי שטים, אבל במסך של, שער החצר לא אמר אלא עמודיהם ד' ולא אמר שטים. וכן מצאתי בילקוט א"ר שמואל בר נחמני כ"ד מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז וגו' ומכלם לא נבחר אלא שטה בלבד, ולמה הכי קורין אותם שטים כדי לסתום מה שעשו ישראל בשטים, חטאו בשטים שנאמר וישב ישראל בשטים, ולקו בשטים שנאמר קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש. ומתרפאים בשטים שנאמר והיה ביום ההוא מעין יצא מבית ה' והשקה את נחל השטים. עוד טעם אחר למה יעקב הביאם למצרים, לפי שהם שטופי זמה וכדי להתיש יצר הזנות נטעם במצרים, ולזה לא נמצא בהם פסול כמו שאז"ל אחת היתה ופרסמה הכתוב וכו':