שפתי כהן על התורה, שמות כז:ט

1ועשית את חצר המשכן וגו' מאה באמה. אורך החצר היה מאה אמה ורוחב חמשים מכל צד מג' צדדים שהם נגב תימנה כ' אמה ומצד צפון עשרים אמה ומצד מערב כ' אמה, ומצד מזרח ששם הפתח היה חמשים על חמשים, לפי שהמשכן היה עשר רוחב ועשרים אורך והחצר היה חמשים רוחב ומאה אורך א"כ היתה מכל צד עשרים אמה חוץ מצד מזרח, הכוונה לומר נקבה תסובב גבר, ועשרים גימ' כתר לומר שהיא מכתירתו ומעטרתו ומקיפתו, כמו כתרו את בנימין, ולזה נקראת כת"ר מלכות, ולזה היו העמודים ששים עשרים מהדרום כ' מהצפון ועשרה ממערב ושלשה שלשה לכל כתף, וד' עמודים למסך הפתח, הרי ס' כמו הסמ"ך שהיא עגולה והיא סביב, והיה בין עמוד לעמוד ה' אמות וגובה העמוד ה' אמות הכל ברמז לה' הידועה, וכן תמצא בעמודים של תימנה, אמר ווי העמודים וחשוקיהם כסף, וכן לפאת צפון ווי העמודים וחשוקיהם כסף, ולפאת ים לא אמר ווי העמודים ולא וחשוקיהם, כי ידוע הוא שהחשק והחבוק הוא בזרועות, ושם הוא הכסוף והחשיקה, וכסף במלואו כ"ף סמ"ך פ"א גימ' א"ש, לומר שאפילו צד דרום שהוא חסד והוא מים יש בו חמימות הכסוף והחשק, וזהו הרו מים וילדו אש שאמר בספר יצירה, וזה נראה לעין כשתשים זכוכית מלאה מים בתקופת תמוז לעין השמש ותשים נעורת של צמר גפן בצדה תדלק, זהו שאמר אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים, כי הוא מיותר כי ידוע הוא וכבר אמר ועשית קלעים וגו' מאה אורך ורוחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה, אבל חזר ואמר אורך החצר מאה, לומר החבור, כי מאה הוא ק' וקו"ף גי' מקום, לומר שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, וחמשים בחמשים הוא נ' ונו"ן במלואה הם ק"ו ב' נוני"ן וו' באמצע לרמוז על חבורה בוא"ו, ולזה וחשקיהם כתיב וקרי וחשוקיהם הם חשקם בה והיא חשקה בהם:

2גימטריאות ישראל ויקחו לי ר"ת לוי וס"ת לוי. לרמוז שאף הלוים יתנו תרומה, ובא הרמז גם בר"ת לומר שהם יקחו התרומה למען יחזקו בתורת ה', שהם מורי התורה שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, ולזה סמך וזאת התרומה, ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה:

3ד' טבעות כנגד ד' מדות בתלמידים היושבים לפני החכמים:

4העדת. ע' ד"ת שנתנה בע' לשון:

5תיעשה. מלא רמז אל עשר מנורות שעתיד לעשות שלמה:

6תיעשה. גימ' שלמה ת"י, רמז על בית המקדש שבנה שלמה שעמד ת"י שנה, וששה גימ' תורה, וששה נגד ששה סדרי משנה, קנים הם ד' סדרים שיש עליהם תלמוד, וסי' קדשים נשים ישועות מועד, ר"ת קני"ם:

7שלשה קני מנורה מצדה האחד, הם אברהם יצחק ויעקב, וג' מצדה השני, הם קהת עמרם משה. כפתוריהם וקנת"ם, גימ' ירושלים, שהיא עתידה להיות מאירה לכל העולם שנאמר והלכו גוים לאורך:

8נרותיה ז', כנגד ז' כתות צדיקים שהם מאירות. נרותיה, נרות יה:

9אשר אתה מראה. גבריאל הראה לו דמות מנורה, מראה גימ' גבריאל:

10עשר יריעות. נגד עשר דברות:

11וחברת את חמש היריעות לבד, עשר דברות ה' בלוח אחד וה' בלוח א':

12חובר"ת אשה אל אחותה, גי' התור"ה:

13חמשים לולאות. נגד חמשים יום מיציאת מצרים עד נתינת התורה, נ' קרסים נגד נ' שערי בינה, לולאות לו לאות ולסימן שחביבין ישראל לפני הקב"ה:

14מקבילות. שהתורה קבלה משה ויהושע ממשה והזקנים מיהושע, הכל בקבלה איש מפי איש:

15עשתי עשרה. חמשה חומשי תורה וששה סדרי משנה משולבות, משלבת כתיב משל בת, כמ"ש המדרש משל למלך שהיתה לו בת קטנה כשהגדילה בת המלך אמר המלך אין כבודי שאדבר עמה בפרהסיא, מה עשה בנה לה פלטרין וכשהיה רוצה לדבר עמה נכנס לפלטרין והיה מדבר עמה, הה"ד ונועדתי לך שם:

16עשרים קרש. נגד עשר דברות ב"פ:

17וארבעים אדנים וארבעים אדנים, ב"פ כנגד מ' יום ומ' לילה שעמד משה בהר:

18למקצעת. לעת קצם, לעת קצם של ישראל עד שיצאו מהגלות מירכתי ארץ זהו בירכתים:

19ויהיו תאמים. תאמם כתיב, גימ' חתן וכלה:

20ועשית לו מכבר מעשה, ס"ת תורה שיהיה הכהן המקריב על המזבח בעל תורה:

21מעשה רשת. שאם אינו בעל תורה נתפס כרשת, וכן זה הקרב על המזבח להקריב:

22המזבח בדי עצי שטים, ס"ת חיי"ם שמביא חיים וכפרה לעולם:

23יתדות החצר נחושת. ר"ת בגימ' ה"ס:

24נחש"ת, ח"ן ש"ת שמצא העולם חן בעיני הקב"ה, ונ"ח יתדות שנח ונעשה כמו יתד תקועה במקום נאמן שהיה ירא פן יחזור לתהו, אחר שקבלו ישראל התורה ונעשה המשכן על פי שנים עדים אז נח ש"ת, ר"ל היסודות: