שפתי כהן על התורה, שמות כח:א
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 28:1
Open in the reader →1ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. אמר לו אתה הקרב כי אתה מלך ואין מי שימחה בידך, ואמר כן כדי לפייס למשה לפי שבמראה הסנה אמר לו הנני ארז"ל הנני לכהונה, ואמר לו אל תקרב לכהונה שנאמר בה קריבה שנאמר קרב אל המזבח, אל תקרב, ועתה רצה הקב"ה לפייסו ואמר לו ואתה הקרב מכחך יהא כיהונו, ועוד שהוא אחיך כמוה כמוך, כמו שאמרו ז"ל במדרש כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך, הרע לו, אמר לו הקב"ה תורה היתה לי ונתתיה לך, שאלולא היא אבדתי עולמי, משל לחכם שנשא קרובתו ועשתה עמו עשר שנים ולא ילדה לו, אמר לה בקש לי אשה, אמר לה יכול אני ליטול חוץ מרשותיך אלא שהייתי מבקש ענותנותך, כך אמר הקב"ה יכול אני הייתי לעשות לאחיך כהן גדול חוץ מדעתך אלא שהייתי מבקש שתהא עליו גדול. והנמשל שלא ילדה, הוא שאמר לו במראה הסנה אל תקרב שלא יהא כהן ואמירת גבוה כמכירת הדיוט, וכן אמר לו הלא אהרן אחיך הלוי, ראוי היה להיות הוא לוי ואתה כהן אבל מעתה הוא כהן ואתה לוי, א"כ אי אפשר להיות כהן כי לאו לאו שבועה, זהו דמיון לא ילדה שא"א להיות כהן, הרי אמר בפירוש שהרע למשה והקב"ה פייסו, ולמה הוצרך כאן פיוס לפי שאמר באהל מועד יערוך, אותו אהרן ובניו. כששמע משה כך חרה לו לפי שלא יהיה לו חלק בהדלקת המנורה, ולא די אהרן אלא בניו הם ידליקו ומשה לא, לזה אמר לו ואתה הקרב אליך, הם רחוקים ואתה הקריבם, ואתה צריך שתקרבם אליך קודם שיקרבו אלי, א"כ אתה קרוב אלי יותר מהם ומכחך הם באים. ויש לדקדק אומרו ואתה הקרב אליך היל"ל ואתה קרב, כי הקרב היא ע"י אחרים, ועוד מהו מתוך בני ישראל, ועוד אומר לכהנו היל"ל לכהן לי, ועוד תמצא שנזכר אהרן ג"פ בפסוק ובניו ג"כ שאמר אהרן אחיך ואת בניו אתו ואח"כ הזכירם בשמם שאמר נדב ואביהוא וגו' ואמר בני אהרן, ואח"כ אמר ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך. למה חזר פעם אחרת לומר אחיך, ועוד שאמר ועשית (אתה) בגדי קודש, ואח"כ אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב ועשו, הם יעשו, וחזר ואמר לקדשו לכהנו לי, וחזר ואמר ועשו בגדי קודש לאהרן אחיך לכהנו לי, לא אמר לקדשו, וג"פ אחיך וג"פ לכהנו לי למה אלא לפי שאהרן נכנס בכהונה גדולה, וכדי שתהיה הכהונה שלימה לו ולזרעו אחריו לעולם צריך שיהיה כלול בו חסד וגבורה ורחמים, כדי שיהיה הקרבן שלם, כי לזה היו מעמדות עומדים על הקרבן והיו כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם בשיר וישראל במעמדם כמו שאמר הזוהר ז"ל, כהני לויי וישראל בהדייהו כלהו מעמדות כלהו קיימי על קרבנא לקשרא קשרין ולנחתא ברכאן לעלמין, מעמדות בצלותא כהני ברעותא לויי בשירתא. מעמדות מתערי לה להאי מחשבה טהורה לאסתלקא. כהנא מתערי ימינא לחבקא לה, לויי מתערי שמאלא ברחימו לאחדא לה כמד"א שמאלו תחת לראשי, וכדין ניחא לאתכנסא דא בדא ולאתקשרא דא בדא וחדוא דאתתא בבעלה וכל שאר חיילין אכלין ומרוין ומידשנין בהני תנני ותרבין ועלוון דכלא ישראל וכהני ולויי כדקא חזי ע"כ. אם כן כדי שיהא אהרן כלול מכהונה ומלויה ומישראל, לזה אמר ואתה הקרב שאתה מלויי הקרב, ולא אמר קרב אלא הקרב ע"י אחרים, דהיינו ישראל ולזה הזכיר אהרן ג"פ, וג' פעמים אחיך, וג"פ בניו, וג' פעמים לכהנו לי, הכל הוא לרמוז למ"ש כדי שיהיו כלולים בו הג' כחות, ולז"א לכהנו כדי שיהיה כיהונו שלם לו ולזרעו מעתה ועד עולם, ולז"א לקדשו כי הקדושה היא ללוים, שנאמר וקדשת את הלוים, וכן בברכת כהנים היה צריך הכהן ליטול ידיו מן הלוי, כמאמר הזוהר פרשת נשא, וכן הבגדים אמר ועשית שיהיו באים מכחו, ואחר כך אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב ועשו, אחר כך אמר ואלה הבגדים אשר יעשו, ג' פעמים הזכיר עשייה, לפי שיש בקרבן שלשה דברים כמו שאמר תנני ותרבין ועלוון, תנני כנגד הגבורה ותרבין כנגד החסד, ועלוון כנגד ישראל לאתקשרא דא בדא: