שפתי כהן על התורה, שמות ג:ב

1וירא מלאך ה' אליו בלבת אש, תרגם יונתן ז"ל שזה המלאך הוא זגזיא"ל והוא רבו והוא שר של תורה, וזהו בלבת ל"ב ת' תורה שהתורה התחילה בב' והשלימה בל' וזהו בלבת אש שהתורה נקראת אש שנאמר מימינו אש דת וגו', וכה"א הלא כה דברי כאש, וכדי ללבבו כלומר ליתן לו אבירות לב נגלה לו זה המלאך תחלה שהיה ורגל בו מתחילה, וע"כ וירא ה' כי סר, ואח"כ ויקרא אליו אלהים וכו', ואח"כ ויאמר ה', מדרגה אחר מדרגה:

2עוד בלבת אש. לפי שהמצריים היו שורפים את בניהם בכור האש כדאיתא במדרש אמר הקב"ה אתה מן המים שנאמר כי מן המים משיתיהו והמים מכבים האש א"כ אתה מוכן לגאלם ולא אחר, וכן אמר בזוהר אמר רבי אבא האי דמשה אית לאסתכלא ביה בחכמתא עילאה דכתיב כי מן המים משיתיהו, מאן דאתמשך מן מיא לא דחיל מנורא ע"כ:

3כתב רבינו בחיי ז"ל והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל, רמז לעם השפל אשר ברזל באה נפשו והוא בוער תמיד באש הצרות והצרות יקיפוהו מכל צדדיו וראוי שיכלה מרוב הצרות, והוא עומד ומתקיים מן האויבים בדרך המופת ואיננו אוכל. וזהו על דרך מה שאז"ל חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים. או ירמוז על פרעה, כי כן הרשעים הם נמשלים כקוצים שנאמר ובליעל כקוץ מונד, והיה בוער באש המכות וראוי שיכלה ואיננו אוכל, כי הקב"ה מעמידו במופת שנאמר למען רבות מופתי, כענין שכתוב ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו':