שפתי כהן על התורה, שמות לא:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 31:18
Open in the reader →1ויתן אל משה ככלתו, ולא פירש מי הוא הנותן, אלא אין מוקדם ומאוחר בתורה ונדבת המשכן נאמרה אחר עשיית העגל, ויתן חוזר לסוף פרשת משפטים שאמר שם ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה ואתנה לך את לוחות האבן, ויעל משה אל ההר ויהי משה בהר מ' יום ומ' לילה, לזה הוא סמך ויתן אל משה ככלתו, ואמר ככלותו לומר שאע"פ שהן עושין העגל לא נמנע מכלות ליתן למשה, לומר מאחר שהם עסוקים בעשיית העגל תורה למה להם, אלא כלה הדבר ונתן למשה בעין יפה, כי כל הנותן בעין יפה נותן. וכן אמר במדרש תנחומא ז"ל רבי לוי אמר ישראל יושבים למטה וחורטין את העגל, שנאמר ויקח מידם ויצר אותו בחרט, והקב"ה למעלה חוקק לוחות ליתן להם לישראל שנאמר ויתן אל משה ככלתו כמו שמוסר הכלה לשלוחי הבעל. לדבר אתו, בא לומר שלא די שנתנה לו אלא שהחזירה עמו מרוב אהבתו בנתינתה לא עכב שום דבר, כמו שאמרו במדרש ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו ארשב"ל תלמיד שלמדו רבו תורה עד שלא למדו היה הרב לומד והתלמיד עונה אחריו, משלמדו א"ל הרב בוא ונאמר אני ואתה שנאמר ככלותו לדבר אתו, שני לוחות לחת כתיב שעדיין לא נתקשו, רוצה לומר שלא נתגשמו, לפי שלא ירדו לאויר עולם הגשמי, ואחר שהורידם משה נאמר לוחות אבן שנתקשו, ואמר אבן ולא אבנים לומר שאע"פ שהם שנים הם אבן אחת, לומר שהן תורה אחת לגוי אחד מאל אחד, וכן ארז"ל לוחות אבן, הלוחות רחבן ששה וארכן ששה ועביין ג' וכשתשים אחת על אחת יהיה העובי כמו הרוחב והאורך, אבל אחר שבטלו האחדות ועשו העגל נאמר פסל לך שני לוחות אבנים לא אבן. ובמדרש א"ר אלעזר מאי דכתיב לוחות אבן אם משים אדם לחיו כמו אבן זו שאינה נמחית למודו מתקיים בידו ואם לאו אין למודו מתקיים בידו ופירוש משים לחיו כאבן שאינה נמחית מרוב החזרה שחוזר על למודו עד שיבשו לחיו, או מחמת רעבון כאמרם ז"ל פת במלח תאכל, או שלא יחוש אפילו הכוהו על לחיו, ועיין בפרשת בא אל פרעה פסוק וגם ערב רב עלה אתם, שם הארכתי, למה העלם משה ולמה נקראו ערב רב: