שפתי כהן על התורה, שמות ז:כח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 7:28
Open in the reader →1ובתנוריך ובמשארותיך. היל"ל ובמשארותיך ובתנוריך, שקודם היו עושין העיסה ואחר כך מחממין התנור, אלא יובן זה המאמר מן הזוהר זה לשונו, מאי אכפת להו למצראי דעאלין לאשא כל אינון ערדעניא, אלא כלהו עאלין לאשא ואזלין בתנורא ולא מייתין ואינון דמייתו מאי קא עבדי נהמא הוה בתנורא ועאלין בגו נהמא ומתבקעין ונפקי מנייהו אחרנין ואשתאבין בנהמא אתון למיכל מניה ההוא פתא אתהדר עורדענין במעייהו ורהדן ורמאן קלין עד דהוו מייתין ודא קשייא לון מכולא. ואמר אחר כך וא"ת איך לא יכלין לקטלא לון אלא אי ארים בר נש חוטרא או אבנא למקטל חדא אתבקעת ונפקין מינה שית מאה מגו מעהא ואזלי וטרטשי בארעא עד דהוו מתמנעי למקרב בהו והוו מסרי ית גרמייהו לאשא והוו אמרי באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה שלא מתו, שנאמר וימותו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות, אותם מתו אבל אותם שבאו לתוך התנורים לא מתו לפי שקדשו שם שמים, ומהם למדו חנניא מישאל ועזריה, וזהו על דבר הצפרדעים על דבורם של צפרדעים שהיו אומרים שלוחים של מקום אנו, והיו אומרים באנו באש ובמים, לפי שהשליכו בני ישראל באש לשורפם לאלהיהם והצילם הקב"ה שנאמר ויוצא אתכם מכור הברזל, ומהם השליכו ליאור והצילם הקב"ה. תנא אותו יום שהשליכו משה ליאור השליכו ס' רבוא ילדים וכולם ניצולו בזכותו של משה שנאמר שש מאות אלף רגלי שכולם עלו לרגלי, וזהו צפרד"ע עד"ר צ"ף העדר שלי צפו ועלו, וכן הצפרדעים גימ' עד"ר ירד"ו, שירדו לים שהשליכום ועלו, וכן צפרדעים גימ' עדר"י רד"ו שנשתעבדו רד"ו ותם גלותם, ולזה היו אומרים הצפרדעים על ישראל באנו באש ובמים, באש שהשליכום באש לשורפם לאלהיהם, ובמים שהשליכום ליאור, ותוציאנו לרויה שהצילם הקב"ה. ולפי שלא היו ישראל אוכלים לחמם אלא בידים מלוכלכות בטיט, כן המצריים לכלכו הצפרדעים לחמם ואכלוהו מלוכלך כמאמר הזוהר. ואמר ובכה ובעמך ובכל עבדיך, אחר שאמר ועלו ובאו בביתך ובבית עבדך ובעמך למה חזר ואמר יעלו הצפרדעים, לרמוז למה שאמר הזוהר שכתבנו, שאמר ואשתאבין בנהמא ואכלי ההוא פתא אתהדר ערדעניא במעייהו, וזהו וברה בכה ממש, ולזה נכתבו י' פעמים הצפרדעים חוץ מהצפרדעים של חרטומים, שאותם לא היו צפרדעים ממש אלא זיוף גימ' בלהטיה"ם עם ב' מלות, לומר שמרת הצפרדעים היא כנגד י' מכות, כנגד מכה ראשונה היו נכנסים במים ומתבקעים והיו המים נצבעים בדמיהם והם מכה שניה, וכנגד שלישית שהיא מכת הכנים, הכנים היו על גופן מבחוץ והצפרדעים היו נכנסים לתוך גופן ומרקדים. ערוב באו לקחת בניהם ומקול הצפרדעים אתו ינוקין ורביא כמאמר הזוהר. דבר וברד כמו שהיו נכנסים בגוף האדם כן היו נכנסים בגוף. הבהמות ומתים, וכן כמו שהברד השחית כל עשב הארץ וכל עצי השדה שבר כן הצפרדע"ם, וימותו הצפרדעים ולא אמר כל, כי אותם שנכנסו לתנורים לא מתו כמו שאמרנו. ואמר וימותו הצפרדעים מן הבתים מן החצרות ומן השדות, שדות מאן דכר שמיהו הא לא אמר אלא ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ובבית עבדיך ובתנוריך, ושדות לא נזכר, אלא מכאן שהשחיתו בשדה כמו הברד והדבר. וכנגד השחין, השחין בא מעפוש המאכלות ואין ספק שמחמת עפוש הלחם והתבשיל שהיו נכנסים לתוכם דמם מתעפש והיה בהם חבורות ופצעים וחלאים מחמת עפוש המאכלות. וכנגד החושך לפי שהיו נכנסים חדר תוך חדר להחבא מהם שנאמר ובחדר משכבך והחדר הוא חשוך. וכנגד מכת בכורות היו נכנסים למעיהם ומתים כמאמר הזוהר. ולזה נאמר י' לשונות, בביתך, ובחדר משכבך, ועל מטתך, ובבית עבדיך, ובעמך, ובתנוריך, ובמשארותיך, ובכה, ובעמך, ובכל עבדיך, עשר לרמוז למה שאמרנו: