שפתי כהן על התורה, בראשית א:יב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 1:12
Open in the reader →1ותוצא הארץ דשא וגו' ועץ עושה פרי. אז"ל שהארץ קלקלה במאמר הקב"ה שאמר עץ פרי עושה פרי והיא לא עשתה כן אלא עץ עושה פרי, והקלקול היה שאמרה הארץ אם יהיה טעם העץ כטעם הפרי אחר שילקטו הפרי יאכלו העץ. ואצטרך להוציא אילנות בכל שנה ושנה אני אוציא עץ שיהיה עץ שאין בו טעם פרי כדי שאם ילקטו הפירות ישאר העץ, והיא לא ידעה שאחר שילקטו הפרי יוציא פרי אחר פרי ולא ימיש מעשות פרי, ולמה איררה אליבא דרבי פנחס כדאיתא במדרש הארץ קלקלה כדאמרינן נתקללה שנאמר ארורה האדמה ר' פינחס אומר הוסיפה על הצווי עץ עושה פרי אפילו אילני סרק עשו פירות ולמה נתקללה אלא כאנוש דאמר ליטין ביזייא דהכדין איינוק, אם כן אליבא דרבי פינחס לא נתקללה, וכן נראה כי אליבא דת"ק היה לו לקללה מיד, ועוד שאמר במדרש כל תולדות שבמקרא חסרים אלא אלה תולדות השמים מה חסרים ששה דברים שניטלו מאדם, זיוו חייו וקומתו ופרי הארץ ופרי האילן והמאורות, הרי מכאן ראיה שלא נתקללה מפני שקלקלה אלא מפני האדם, לפי שראה הקב"ה שאינן כדאין שיהנו מאותם פירות אלא שבכל שנה חורש וזורע כן בכל שנה יעדור ויזמור עד שתוציא פירות, וגנזו לצדיקים לעתיד לבא כמו שגנז האור, וכה"א ועץ הארץ יתן פריו, יתן לעתיד משמע. וכן אז"ל עתידה אשה שתלד בכל יום ועתידין אילנות שיוציאו פירות בכל יום צא ולמד מתרנגולת שמטלת ביצים בכל יום, יתן פרי"ו בגימטריא ובל"ו הפסק"ה, וכה"א לא יבול עלהו ולא יתום פריו לחדשיו יבכר. עוד אמרה הארץ אם העץ יהיה מאכל לא יודע גדולת הבורא ב"ה כי יאמרו שהוא בטבע שיהיה כך, אבל כשיראו העץ שנשר עליו ונשאר עץ יבש וחוזר ויצץ ציץ ומוציא פרח ועושה פירות בכל שנה אז יוכר גדולת הבורא: