שפתי כהן על התורה, בראשית יב:א

1ויאמר ה' אל אברם לך לך. אברם מנין מג"ר, שבא מתרח שנתגייר וגר"ם לו להתגייר ורג"ם צלמי אביו וגמ"ר שלמות אדם, ותקינו, וכן אברם במ"ק אדם. ויאמר ה' אל אברם לך לך וכו'. לפי שהיה אברהם משוטט בדעתו איך נולד מטיפת ע"א והיום או מחר יבזו אותו ויאמר לו מי היה אביך לכך אמר לו הקב"ה כלך מזו המחשבה אני אעשה אותך בריה חדשה ולכך שינה שמו לומר שאותו שהיה בן תרח שמו אברם וזה שמו אברהם, וגם לא יאמר בארץ פלונית נולד אלא בריה חדשה שנתחדש בארץ ישראל בחלקו של הקב"ה, לזה אמר לו לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ שמשם לוקח עפרך כמו שאז"ל, שאדם הראשון לוקח עפרו ממקום כפרתו, ואברהם הוא תקונו של אדם, אם כן לצורכך אני שולחך לזקק עפרך אל הארץ אשר אראך ס"ת לצרך, ולזה אמר לו שישנה שלשה יסודות, מארצך יסוד העפר, וממולדתך יסוד האש שהוא מן האש שנא' ובחטא יחמתני אמי, ומבית אביך זה יסוד המים שהוא ע"י הזרע שבא ע"י האב:

2אשר אראך. גי' ברך, א"ל אתם מאכיל ומשקה לכל העולם ואומר להם שיברכו למקום שהאכילם והשקם, הברכה צריכה להיות בא"י כי שם עיקר הברכה כי המתברך (באלהי) בארץ ית' באלהי אמן (ישעי' ס"ה), כלומר המברך בחו"ל הוא מברך לאלהי הארץ לשר שהוא שולט על הארץ אינו יותר, טוב שיתברך באלהי אמן, אמן בגימטריא אץ שהוא חבור ב' שמות, לזה אמר לו אשר אראך שם עיקר הברכה והבן. ולזה לא גילה לו הארץ כדי שירבה היחוד בכל א"י, וכה"א ואולך אותו בכל ארץ כנען, בכל ארץ דייקא כי שם הוא עיקר היחוד. וכן ג"כ אמר הנביא הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור וכו', יאמר לא יעלה בדעתכם לומר שאתם עו"א שההולדה גרמה לכם לפי שבאתם מזרעו של תרח, זה לא יעלה בדעתכם אלא מידכם היתה זאת לכם הבחירה בידכם ואינו מהכרח ההולדה. הביטו אל צור חוצבתם, יאמר כמו שהצור אין בו שום לכלוך ואינו מקבל לכלוך כן אתם ולזה הזהירו ז"ל לעשות המשקלות מצור או מזכוכית שאינו מקבל שום לכלוך, אם כן הביטו אל צור חוצבתם שלא היה בו שום לכלוך מאביו תרח, כי אותו שהיה בן תרח היה שמו אברם ולא היה מוליד, הביטו אל אברהם אביכם שהוליד אתכם, וג"כ לא תאמרו שמצד אמכם שהיתה בת נחור עובד ע"א מחומרה אתם עובדי ע"א, לז"א ואל מקבת בור כמו שהבור אין בו מים שכל מקום שנאמר בור הוא ריק וסימן הבור ריק, וכן שרה לא קבלה שום לכלוך מאביה כי אותה שהיא בת הרן היא עקרה ואינה יולדת והיתה שמה שרי, אלא הביטו אל שרה תחוללכם. א"כ מידכם היתה זאת לכם. ואגב גררא ידענו למה שינה שמו ושמה:

3ועל דרך הנעלם יאמר ויאמר ה' אל אברם שאומר הקב"ה לנשמה כששולחה לזה העולם, לך לך מארצך שהיא ארץ העליונה, וזהו אל אברם שהיתה שוכנת עמו, וממולדתך הוא הבטן, ומבית אביך הוא אחר י"ג שנה שהבן מברך ברוך שפטרני מעונשו של אבא, אל הארץ אשר אראך ס"ת בגימ' ע"ה זהו יצר הטוב, ואומר לה כשתלכי לארץ התחתונה לך לך מארצך, לא תאמר הואיל ומתלבשת בחומר שתלך אחריו, לך לך מארצך ומחומרך שלא תלך ותתפתה אחריו, וממולדתך שלא תלך אחר ההולדה כמו שאמר דוד ובחטא יחמתני אמי, לומר שאחר שבאתי מחמימות היצר, הנני הולך אחריו, ומבית אביך זה יצה"ר שנולד עמו והיה עמך כשהיית ברשות אביך דהיינו כשהיה קטן עד בן י"ג, ואעשך לגוי גדול, מרבוי המצות הם בני הנשמה:

4או נאמר לך לך שהוא על הנשמה כשיוצאה מן הגוף אומר לה הקב"ה, לך לך מארצך, שתפשוט יסוד העפר שהיא מורכבת ממנו, וממולדתך זה יסוד המים שהוא מלכלוך ההולדה, ומבית אביך זה יסוד האש שבא מצד חום האב, וישאר לו יסוד הרוח כדי שיהיה דומה למלאכים שנאמר עושה מלאכיו רוחות שזוהי מעלת הנשמה שתהיה דומה למלאכים שנא' ונתתי לך מהלכים בין העומדים, שהם שרפים שנאמר שרפים עומדים וכו'. הארץ אשר אראך ס"ת גי' י"ש עולמות, להנחיל אוהבי י"ש:

5וע"ד הפשט לא גילה לו הארץ כדי שלא ידע השטן ויקטרג עליו וימנענו בדרך, כמו שעשה בעקדה לפי שא"ל קח נא את בנך סתם, א"ל יש לי ב' בנים עד שפירש וא"ל את יצחק הלך אצל שרה והמיתה, לכך סימא עינו כדי שתחול הברכה בדבר הסמוי מן העין שהרי אפילו במתן תורה אז"ל גירהו באיוב כאומרם פ' ר' עקיבא בא שטן לפני הקב"ה ואמר תורה היכן היא וכו':