שפתי כהן על התורה, בראשית כח:יב

1ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וכו'. ראה שהוא תכלית הבריאה ויש לו למעלה והיא הנשמה שבו, אם כן יש בו חלק בעליונים ויש בו גם כן חלק למטה עם התחתונים, אם כן הוא מחבר שני עולמות מטה ומעלה, וזהו והנה סולם מוצב ארצה, ראשי תיבות בגי' זה הגוף ע"ה, וראשו מגיע השמימה בגימ' הנשמה, והנה מלאכי אלהים זה הרוח שנאמר עושה מלאכיו רוחות, אם הוא צדיק עולים עמו שלהם עלוי מעלה שהרוח עולה ומביאה שפע לגוף, ואם הוא רשע יורדים עמו שאין מביא לגוף שפע והוא נכרת מעמיו, שהם הרוח והנשמה שהיו עמיו כשהם אדוקים יחד נשמה ורוח ונפש, וכן נפש רוח נשמה בגי' תקש"ר ד"ם ע"ה, תקשר בגימ' אלף שהוא א' תניחנה על דם היינו אדם, זו היא שלימותו להיות אדוקים וקשורים שלשה יחד, זהו עולים ויורדים בו, עלוין וירידתן בו, וכשהם יחד הם מרכבה לשכינה, זהו והנה ה' נצב עליו וכו':

2עוד אפשר לומר והנה מלאכי אלהים, הה שני מלאכים כמו שאמר הזוהר כיון שהגיע לי"ג שנה נמסרו לו שני מלאכים להעיד על כל מעשיו ואר עושה מצות ומעשים טובים יש להם עילוי ומעלה ושמחה שנמסרו לאדם כשר והגון, ואם עשה מעשים רעים הם מתאבלים על שנמסרו לאדם רע כזה, וזהו ואשלם נחומים לו ולאבליו אם חזר בתשובה, אם כן זהו עולים ויורדים בו:

3ובמדרש סלם זה סיני חושבניה דדין כחושבניה דדין, מוצב ארצה כענין שכתוב ויתיצבו בתחתית ההר, וראשו מגיע השמימה כענין שכתוב וההר בוער באש עד לב השמים, והנה מלאכי אלהים זה משה ואהרן כענין שכתוב ומשה עלה אל האלהים וכתיב ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן, והנה ה' נצב עליו כענין שכתוב וירד ה' על הר סיני, אני ה' אלהי כענין שנאמר אנכי ה' אלהיך וכו'. ענין זה המאמר הוא כמו שאמרו חז"ל ראוי היה יעקב שתנתן תורה על ידו אלא שלא היו ששים רבוא, וכן הוא אומר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, קהלת ישראל לא נאמר אלא יעקב, לזה נראה לו המראה הזה לומר לו שהכל תלוי בו, וכן ה"א כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו, לומר שהבחירה היתה ביעקב שתנתן תורה על ידו אלא סגולת התורה יש בה ששים רבוא אותיות וישראל הם ששים רבוא, ולזה מראים הכתיבה כדי שתשאב הנשמה חיות מן האות שכנגדה שכל הנשמות של ישראל הם רמוזים באותיות התורה, לפיכך ס"ת שחסר או יתר אות אחת פסול, לזה אמר ישראל לסגולתו עד שיהיו ששים רבוא ותשאב נשמתם מאותיותיה כדי שיהיה להם חיים, ולזה אמר ג"כ והייתם לי סגולה, שאותיות התורה הם ששים רבוא ונשמות של ישראל הם ששים רבוא והתורה היא שמותיו של הקב"ה אם כן הכל דבר אחד:

4והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים, למה לא עפו כי דרכו של מלאך לעוף שנאמר ויעף אלי אחד מן השרפים וכו' אלא אלו המלאכים היו מאותם שנגלו ללוט וגם תלו הגדולה בעצמן שאמרו כי משחיתים אנחנו, נתרפו כנפיהם ונדחו ממחיצתם קל"ג שנה, ועלו בסולם על ידי קפיצה ודלוג לראות אם הם רשאים לעלות, וירדו כי לא נתקבלו עדיין וישבו עד חזרתו של יעקב ובקשו ממנו לעלות כי הוא עיקר הסולם, שנאמר ויפגעו בו מלאכי אלהים ואין פגיעה אלא בקשה, ולזה נקראו מלאכי אלהים ולא מלאכי הוי"ה שפגעה בהם מדת הדין, ומהם לקח יעקב מלאכים ששלח לעשו, כן מצאתי כתוב:

5והנה סולם מוצב ארצה, ראה יעקב המראה לפי שיעקב אם תסיר ע' מיעקב ישאר יב"ק והע' בגימט' סוד אם כן יעקב בגימט' סוד יב"ק, שהם אהי"ה יהו"ה אדנ"י והוא יהוה אלהים, ויעקב היה בק"י בהם שהוא הקו והוא הסולם שבו עולים ויורדים, וה' עצמו סודו יב"ק בסוד המלוי כ"ף, זו יעקב קבע י' שקבע העשר, וראויה התורה שתנתן על ידו אלא שלא היו ששים רבוא, אם כן יעקב הסל"ם מיד עה"מ והנה ה' סודו פ"ו, נצב בגימ' ק"ם, בקם בא"ת ב"ש שדי, ושדי עם הוי"ה סודו שם בשכמל"ו: