שפתי כהן על התורה, בראשית לב:יח

1ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך וגו' יש לשאול מי אמר ליעקב כי ישאל עשו אלו השאלות עד שהוצרך לצוותם אולי יחשוב שהוא רועה אחר שהלך בשדה. ועוד לאמר לאמר ב"פ למה, ועוד למה צווי אחר לשני ולשלישי יצוה צווי אחד לכלם. אבל יעקב עשה בחכמה כשאמר לו וגם הולך לקראתך אמר הוא בא בכעס ואם אשלח המנחה לא יקבלנה ויטרוף אותה בפני זעם ואין מרצין לו לאדם בשעת כעסו, אבל אני אעשה דבר שהוא מעצמו יפנה אליה, מה עשה שם בהמה דקה שהם העזים והרחלים ראשונה, וצוה לראשון שילך בדרך סלולה וישים העדר לפניו והוא אחריהם, כשיראה עשו כך על כרחו ישאל שיראה דבר תימה, וזהו ושאלך לאמר שעל כרחו ישאל ויאמר אמירה אחר אמירה. למי אתה, שאין דרך לגדל בהמה דקה אלא זרעו של אברהם, אבל שאר העמים היו רועים בהמה טמאה שנאמר ברעותו את החמורים וכו', ואנה תלך, שדרך הרועה בהמה דקה ללכת בשדות וביערים לא בדרך סלולה, ולמי אלה לפניך שדרך הרועה הולך לפני הצאן והם נגררים אחריו:

2ותשיב לו על שאלותיו, על שישאל למי אתה, תאמר לעבדך ליעקב, ועל מה שישאל אנה תלך ולמי אלה לפניך תאמר מנחה הוא שלוחה, לא תחשוב שאני רועה אלא מנחה ודרך המנחה להוליכה לפניו, ואחר כך תאמר והנה גם הוא אחרינו, למה תטריח עצמך ללכת לקראתו אתה והעם אשר עמך, והנה גם הוא רמז להקב"ה שבא עמו. זה צוה לראשון. אבל לשני ולשלישי אמר להם שיאמרו הנה עבדך יעקב אחרינו, אל תטריח עצמך. וצוה להם שיאמרו כן מיד, זהו במוצאכם אותו, כי לכם לא ישאל שאתם יש לכם בהמה גסה ודרכה ללכת בדרך. וזה יניח רוגזו באומרו אכפרה פניו וכו', וברבוי השאלות ובעכוב הדרך, שבעדר א' יש מאתים ועשרים בהמות וכן בב' א"כ ד' מאות וארבעים, ובג' ק"י, שיעכבוהו. ויצו את הראשון גם את השני גם את השלישי גם את כל ההולכים, לפי ששלח ה' מינים עזים רחלים גמלים ופרים ואתונות, הא' הוא של עזים, הב' הוא של רחלים, הג' של גמלים, גם את כל ההולכים הם שנים האחרים שהם של פרות ושל אתונות ולפי שעדר של אתונות הם מעטיה כללם עם של פרות, ורבוי הגמלים אפשר לומר שכמו ששלח לעשו שלח כמו כן לשרו, כי אי אפשר לשלוח לעבד ולא ישלח לשרו, ולזה הקדים העזים שהם רמז לשעיר של יום הכפורים, והוא איש שעיר, וכן אמרו במדרש שהשר שלו יש לו שער כנגד הלב, ובזמן הגאולה יפול אותו שער בתקיעת שופר, שנאמר וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן, וכן כתב הרב רבינו בחיי ז"ל, וכן אמרו ז"ל שכל אותם הבהמות כלם היו טרפות ובעלי מומין, וכן אמר מן הבא בידו שלא היו באין לידו אלא בעלי מומין ולזה תמצא בכולם מ' עזים מאתים רחלים גמלים פרים עשרים עיירים, כל זה ברמז לפי שהשר שלו אוכל טרפות שנאמר ובשר בשדה שהוא איש שדה, והם חלקו, טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וכו':

3ולמה הגמלים באמצע, אמרו במדרש אמר לו הוי רואה עצמך כאלו אתה יושב על הבימה ודן אותי ואני נדון מלפניך ואתה מתמלא עלי רחמים, והכוונה לפי שהגמל הוא גבוה משאר הבהמות דמה אותו לבימה, והוא דומה לגמל שאמר הלעיטני, וגם הגמל מראה סימן טהרה בפיו, וכן היה עשו צד אביו בפיו כיצד מעשרין את המלח, גם אז"ל הרואה גמל בחלום מיתה נגזרה עליו ונצול ממנה, ולז"א לו ואני נדון מלפניך ואתה מתמלא עלי רחמים:

4עוד נוכל לומר מה ששם הגמלים באמצע לומר שהם כנגד הכל כמו שאמרו במדרש א"ר לוי אילו היית מחזר בכל אהלי קדר אי אתה מוצא גמלים מניקות ובניהם שלשים ראה עושרו של יעקב. ומה שהיו האתונות באחרונה כתב רבינו בחיי רמז לו שיפול באחרונה ביד בנו שנאמר עליו ועל עיר בן אתונות: