שפתי כהן על התורה, בראשית מו:ל
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 46:30
Open in the reader →1ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם. יש בו כמה פירושים אמותה הפעם נתאוה למות שלא יראה עוד יגון ואנחה כי רבות אנחותיו. עוד אמותה הפעם פחד שלא ימות מרוב השמחה כמו המעשיות של מס' כתובות (ס"ב). עוד אמותה הפעם שאני חי שנאמר ותחי רוח יעקב ארגיש במיתה כי קודם הייתי מת. עוד אמותה הפעם קודם בכל עת שהייתי זוכר יוסף הייתי מת עתה שאני חי לא אמות כי אם פעם אחת, וזהו הפעם. עוד לפי שהיה יעקב מתירא שלא יבא פעם אחרת בגלגול כמחז"ל לקיים י"ב שבטים כי אינו יכול לקיימם בחייו לפי שהשביעו לבן אם תקח נשים וגו' ולכך נתאבל עליו וימאן להתנחם אע"פ שהיה לו י"א בנים ובני בנים, ולזה אמר אמותה הפעם ולא מותא תנינא. ועוד שיעקב אע"ה היה יודע משרטוטי הפנים אם חטא אם לא וכשראה יוסף ידע משרטוטי פניו שלא חטא, ולזה אמר אחרי ראותי ראיה שלי אינה כמו ראיית אחרים שאינם יודעים בשרטוטי הפנים, ראותי את פניך לא אמר ראותי פניך אלא את פניך השרטוט שעל פניך, כי עודך חי אם הוא מדבר עמו ודאי שהוא חי ומאי עודך, אלא אמר לו אני רואה בשרטוטים שאתה צדיק ולא חטאת שהצדיק נקרא חי שנאמר ובניהו בן איש חי, כי עודך כמו יום שנפרדת ממני אה כן מאחר שאתה צדיק לא אפחד מן המיתה, כי מי שמניח בן רשע יש לו צער באותו עולם, לא כן מי שמניח בן צדיק שיש לו נחת רוח, לזה נתאוה למות. אמותה הפעם אחרי ראותי ר"ת בגימ' ר"ז שהיה יודע ברזי השרטוטים וראה חוט של חסד משוך על יוסף, והיינו ז"ר. כי עודך חי ר"ת בגימ' צ"ח, שאין בו שום לכלוך: