שפתי כהן על התורה, בראשית מז:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 47:3
Open in the reader →1ויאמרו אל פרעה רועה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו, וחזר ואמרו ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו, והיל"ל הכל באמירה אחת ויאמרו רועה צאן עבדיך ובאנו לגור בארץ כי אין מרעה וכו', אלא כדי לחזק הדבר כדי שיתן להם ארץ גושן וכדי שיהיו חביבין בעיניו, לזה אמרו ב' אמירות אחת קודם שהם רועה צאן וזאת עבודתם, וחזרו ואמרו לא תחשוב שאנו רועים לאחרים אלא לצאן אשר לעבדיך גם אנו מטפלים בגידולם, וגם אמרו לו כי סבת ביאתם הוא בשביל הצאן, ולזה הקדימו כי אין מרעה ואח"כ אמרו כי כבד הרעב לומר שחוששין יותר על הצאן מעל עצמן, א"כ ראוי הוא שישבו עבדיך בארץ גושן כי הוא ארץ מרעה. ועוד כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כבר אמר רועה צאן עבדיך למה אמר עבדיך פעם אחרת, אלא אמר כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך, שהם יושבי ארץ כנען הם כולם עבדיך והם ודאי ימותו מאחר שאין להם מרעה ואין אנו יכולין לראות הצאן מתים, לזה באנו. או נאמר לצאן אשר לעבדיך שהצאן חזרו מאכל לעבדיך שאוכלים אותם כי כבד הרעב וכדי שלא לעשות אנו כן שלא נאכל אותם באנו לגור בארץ. ורבינו בחיי ז"ל כתב כי אין מרעה יאמר כי מכובד הרעב העשבים שהם מרעה הצאן חזרו למאכל בני אדם:
2ובזוהר פ' פנחס דף רנ"א ת"ח חכמתא דיוסף דכתיב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ואוליף לון למימר רועה צאן עבדיך וכי הוא מלכא הוא דהוה שליט על כל ארעא ואבא למלכא עביד לאחוי דישוון לון תועבה ולא יחשבון לון. אלא ודאי תועבה מצרים דחלא ואלהא דילהון איקרי הכי אמר יוסף כל מיטב מצרים היא ארץ רעמסס וההיא ארעא אפרישו לדחלא דילהון לרעיא ולמהך בכל עדונין דעלמא וכל מצראי חשיבו לאינון דרען לדחליהון אעביד לאחי דיירתון ההיא ארעא ויסגדון לון מצראי ויחשבון לון כדקא יאות והיינו דכתיב כי תועבת מצרים כל רועה צאן מחשבין לון בדחליהון. א"ר יוסי והא תנינא כמה דאתפרע קוב"ה מאינון דפלחי ע"א הכי אתפרע מע"א ממש וכי יוסף עביד לאחיו ע"א, א"ל לא עביד יוסף לאחיו ע"א אלא עביד לון לשלטאה על ע"א דילהון ולאכפיא ע"א דילהון תחות ידייהו ולרדאה לון במקל אמר יוסף אי ישלטון אחוי על ע"א דילהון כ"ש דשלטו על גרמייהו ובגין כך אותיב לון במיטב, ארעא ואשליט לון על כל ארעא: