שפתי כהן על התורה, בראשית מט:ח

1יהודה אתה יודוך אחיך וכו'. ח"ל לפי שראית שקללתי לאפם של שמעון ולוי, לא כן אתה, אתה יודוך אחיך, כמו דהודו לדבריך כשאמרת לכו ונמכרנו. ידך בעורף אויביך כנגד מה שאמר וידינו אל תהי בו ולא תאמר כמו ששמעו כשאמר לכו ונמכרנו וגו' היו שומעים אילו היית אומר ונשיבנו לאבי. כן היו שומעין אבל עתיד הייתי לירד בשלשלאות של ברזל ובסבתך חסו עלי וירדתי בכבוד א"כ ישתחוו לך בני אביך. או נאמר מטרף בני עלית סבת עלוייך היה בסבת הטרף כי אחר שיצאו ממצרים ויעברו בים ירד וקדש שמו ברבים ובסבת זה יהיה מושל על ישראל כמו שאז"ל על פסוק היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו, וכל זה היה סבת ירידת יוסף. או נאמר מטרף בני עלית עלייה לבד שהצלת לבני ראוי אתה לברכות ולעילוי כ"ש שיש לו הצלות אחרות שהציל אשה וב' בניה ויצאו ממנה מלכים ונביאים לכך ראוי לברכות הללו, כנגד הצלת יוסף אמר גור אריה וכו', וכנגד פרץ וזרח אמר כרע רבץ כאריה וכו', על פרץ לא יסור שבט, ועל זרח שהוא על מלך המשיח שעתיד לזרוח:

2ובמדרש רמז לו שיצאו ממנו מי שעתידין לבנות ג' בתים, שלמה בנה בית ראשון ולזה אמר יודוך אחיך ישתחוו וגו', כי בזמן שלמה היה שלום בעולם, זרובבל שיצא מזרע יהודה בנה בית שני, ולזה רמז גור אריה שקודם היה כמו גור ואח"כ נתגבר, ולזה אמר, מטרף, שרצו הכותיים לטרוף וכתבו שטנה ולא עלה בידם אלא שנתעלה יותר, וזהו בני עלית, בית ג' עתיד לבנותו מלך המשיח שהוא מזרע יהודה ועליו רמז לא יסור שבט מיהודה, ואמר לא יסור לא כמו שאר מלכי ישראל שמהם נפלו ומהם סר המלכות אבל זה לא יסור לעולם כי יהיה שלם בכל מיני שלימות שבעולם, שלם באיבריו, זהו ומחק"ק גי' רמ"ח, ואפשר שרמז כאן משיח בית יוסף, ומחקק מבין רגליו, ס"ת קנ"ו, גי' יוס"ף:

3אחר שכתבתי זה מצאתי ראיה לדברי מהזוהר ז"ל, וכל שיח השדה זה משיח ראשון, וכל עשב השדה טרם יצמח דא משיח שני, ולמה בגין דלית תמן משה למפלח לשכינתא דעליה אתמר ואדם אין לעבוד את האדמה, ורזא דמלה לא יסור שבט מיהודה דא משיח בן דוד, ומחקק מבין רגליו דא משיח בן יוסף, עד כי יבא שיל"ה דא מש"ה חשבן דא כדא ול"ו יקה"ת אתוון ולו"י קה"ת ע"כ פרשת בראשית דף כ"ה. וכתב רבינו בחיי ז"ל אם תסתכל בפ' ברכת יהודה תמצא כל אותיות של תורה חוץ מאות זיי"ן לפי שמלכות ישראל הבא מיהודה אין עיקר נצחונם על ידי כלי זיין כשאר האומות כי החרב ירושה לעשו אבל מלכות ישראל לא בחרבם ירשו ארץ ואינה נוהגת מנהג הטבע בכח היד רק לפי הזכות והעונש בכח עליון ית', ולזה תמצא בשם יהודה שם הוי"ה שלם, כי כשישראל עושים רצונו של הקב"ה ישראל עושה חיל ומלכותם מתגברת ומצלחת וה' עמם ואין להם צורך לכלי זיין, ומה שנתוספה אות ד' לפי שהוא ד' בלידה ע"כ. עוד יכולני לומר לפי דרכו ז"ל שמה שנתוספה אות ד' הוא לומר שאם אין עושין רצונו של מקום מלכותם מדלדלת והולכת וכה"א יולך ה' אותך ואת מלכך וכו'. וכתב הרב ר' מנחם רקנטי ז"ל יהודה הוא ז' לאבות אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון לוי יהודה כי הוא כנגד הכלה הכלולה, נאמר כאן ביהודה ותעמוד מלדת, ובשבת נאמר שבת וינפש, ונאמר ביהודה יודוך אחיך, ובשבת נאמר טוב להודות לה', ונאמר ביהודה מטרף בני עלית, טרף הוא מזון כמו הטריפני לחם חקי, כלומר יש לך לסלק עצמך אפי' ממזון אוכל נפש שנאמר לא תעשה כל מלאכה, ביהודה נאמר כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו, ובשבת נאמר שבו איש תחתיו, ומחקק מבין רגליו רמז שהמילה דוחה שבת, ביהודה נאמר אסרי לגפן עירה ולשרקה וכו' כלומר יאסר אותו ממלאכתו, ובשבת נאמר למען ינוח שורך וחמורך. כבס ביין רמז על קדוש היום שהוא על היין, רמז למדת הדין לזה נתן לו השבת שנאמר לא יסור שבט ביהודה. חכלילי עינים מיין רמז מה שאז"ל פסיעה גסה נוטלת אחת מת"ק ממאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקדושא דבי שמשא, וכמו שיהודה הוא רביעי לשבטים כן השבת הוא רביעי בעשרת הדברות ע"כ. וכ"כ רבינו בחיי ז"ל:

4יודוך אחיך ידך וכו'. יודוך יו"ד כ"ו. כתב רבינו בחיי ז"ל נרמז בשמו של יהודה תחילת ההתפשטות. ופי' תחילת ההתפשטות הוא שם א"ך ויו"ד ע"ה א"ך, וכן יהודה אתה יודוך ר"ת א"ך, ולזה אמר אתה מה שלא אמר כן בשאר השבטים והבן. ובספר הזוהר פרשת משפטים דף ק"ד ז"ל, ועל דא אמר קרא יהודה אתה להאי אתה יודוך אחיך ולא כתיב יהודה יודוך אחיך ולא יתיר אלא על שמה דאת"ה אתה אתר דא איצטריך לשמא דא ולא אחרא יהודה אבא קדמאהו אבא תניינא וכו' ועל דא רווחא שמא דא דאקרי אתה וכו' ובנוי דיהודה וזרעא דיליה אודן ואמרין כי אתה אבינו מה דלית הכי לשאר בני גלגולא, שאר בני גלגולא תרין אבהן תרין אמהן אית לון לבניינא וכו'. יהודה אתה ודאי מרישא ועד סופא ולא איתחזי לשאר בנין אלא לי' בלחודוי לאתקרי אתה וכו' כרע במיתת ער, רבץ במיתת אונן, לבתר אתגבר כאריה לאקמא לפרץ וכלביא לאקמא לזרח מי יקימנו דכתיב ולא יסף עוד לדעתה תרגום ולא פסק, מי יקימנו מאן הוא דיימר אסירא אתתא דא, והוא האריך ע"ש:

5ובמדרש א"ר תנחום בן חנילאי כשהוכיח יעקב ראובן שמעון ולוי הוריקו פניו של יהודה ונתיירא שלא יוכיחו על מעשה תמר מיד קראו ופייסו א"ל יהודה אתה יודוך אחיך אתה הודית מעשה תמר לכך יודוך אחיך להיות מלך עליהם בעוה"ז ובעוה"ב, בעוה"ז עמדו ממנו שלשים מלכים, בעוה"ב שנאמר ודוד עבדי נשיא להם לעולם, ולזה אמר לא יסור שבט מיהודה עד כי יבא שילה כתיב, כלומר אע"פ שתראה שנחלקה מלכותי וכרע רבץ לא יסור עד יבא, פי' אפי' כי יבא שילה גימט' משה ולו יקהת עמים עתיד להקהות שיניהם של א"ה עכו"ם וכתיב שילה וקרי שילו פי' כשתחזור ה' ו' שעתה כב"י חסר שנאמר כי יד על כס יה אין השם שלם כב"י עד שתחזור המלכות ליהודה. ותמצא בברכת יהודה ה' פסוקים, יהודה, גור, לא יסור, אסרי, חכלילי, ר"ת יגאל ח', חבלו יחלקו כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. ותמצא נ"ה מלות בפרשה, שמספר היו"ד בכלל נ"ה ולזה התחיל ביו"ד יהודה אתה ותחלת שמו יו"ד, הן לה' אלהיך השמים וגו':