שפתי כהן על התורה, ויקרא יד:לד

1וידבר ה' אל משה ואל אהרן וגו' כי תבאו אל ארץ כנען וגו'. למה נזכר כאן אהרן, בשלמא אם היה אומר דברו אל בני ישראל כי תבואו וגו' היה צודק הדבור לבאים שהם ישראל, אבל אומרו אל משה אל אהרן כי שבאו, והם אינם באים לא יצדק בהם כי תבאו, גם אשר אני נותן לכם לאחוזה ולא נתנה להם ולא לזרעם, שהלויים אין להם חלק בארץ., שנאמר לא יהיה לכהנים הלויים חלק ונחלה וגו'. ואפשר לומר שזו הפרשה היא פיוס למשה ולאהרן, לומר אע"פ שאינם באים לארץ, עיקר יישוב הארץ אינה אלא על פיהם, לפי שאני נותן צרעת בבית כדי שיהרס אותו בנין של טומאה שבנו הכנענים ויחזרו הם ויבנו בנין של טהרה וקדושה, ואינה חלה הטהרה והקדושה אלא ע"י הכהן שבא מזרעך, ואפילו שיהיה בעל הבית תלמיד חכם והכהן עם הארץ אם יאמר הכהן טהור טהור ואם יאמר טמא טמא, וכן ארז"ל אפילו היה הכהן קטן או שוטה החכם אומר והוא מחליט או פוטר או סוגר, וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות טומאת צרעת. ואינו אומר נגע נראה לי בבית אלא כנגע, א"כ עיקר ישוב הארץ וקדושתה היא הקדושה שאם אין קדושה לא תשרה שכינה, א"כ ע"י זרע אהרן וע"י הלמוד של משה כמו שנאמר אלה תולדות אהרן ומשה הבכור נדב ואביהוא, לומר אהרן הוליד ומשה למד מכאן כל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו, א"כ צודק כי תבאו אל הארץ אשר אני נותן לכם לאחוזה. עוד אמר כי תבאו מכאן לתחיית המתים מן התורה שעתידין לבא בזמן התחייה. ועוד אפשר לומר כמו שאמר ברעיא מהימנא ז"ל עלך אתמר ממכון שבתו השגיח על כל יושבי הארץ ואנת דאתמר עלך בשגם הוא בשר בדור הפלגה הויתא ובכל דרא ודרא בגלגולתא בגלגול דמתהפך לכמה גוונין ולא נגליתה אלא בדרא דאתיהיב ביה אורייתא על ידך, אנת הוא כשמשא דנהיר בכל דרא ודרא דכד אתכניש שמשא בליליא נהיר בסיהרא בשתין רבוא כוכביא הכי אנת דנהיר בשתין רבוא בכל דרא ודרא, והאי הוא דקא רמיז קהלת דור הולך ודור בא ואוקמוה רבנן אין דור פחות מששים רבוא, ועוד אוקמוה רבנן הדור שהולך הוא הדור שבא לקיים "מה "שהיה "הוא שיהיה ע"כ. ואפשר שכמו שבא משה כן בא אהרן עמו:

2ואמר וגו' ונתתי נגע, י"מ לפי שהזהיר ואמר אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים, והכנענים היו עובדים בסתר ובגלוי, כשע"ז של כסף וזהב היתה בסתר וכשהיא של עץ ואבן היתה בגלוי שנאמר ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם, וישראל לא היו יודעים המקום שעבדו בו ע"ז בסתר, אלא היה בא הנגע להראות להם כדי לאבדו:

3ובמדרש מה חטאת הארץ שלוקה, אלא בעון בני אדם שנאמר ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה, ארץ כנען ארץ ז' עממין היא ואמר ארץ כנען, רבנן אמרו רמז כאן חם חטא וכנען לקה אף כאן ישראל חטאו והארץ לוקה ומתקלקלת, רבנן אמרי ע"י שהיו כולם תגרים שנאמר אשר סוחריה שרים כנענים נכבדי ארץ, תאני רשב"י כיון ששמעו כנעניים שישראל באים לארצם עמדו והטמינו כל ממונם בכותלים ובשדות, אמר הקב"ה הבטחתי לאבותיהם להכניס בניהם לארץ מלאה כל טוב שנאמר ובתים מלאים כל טוב מה עשה הקב"ה מגרה בתוך ביתו נגעים והוא סותרו ומוצא בו סימא, שדהו נשדפה ומתוך שהוא הופכה מוצא בה סימא ארץ אחזתכם בגימ' כדי לגלות כספם וזהבם עם ד' מלות, ולזה אמר בבית ארץ ולא אמר בארץ אחזתכם, לרמוז לבית ולשדה, ולפי שהרוב בבית מטמינים ולא בשדות, לזה באה השדה ברמז. ובזוהר (נ'.) ז"ל ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם, וכי אגר טב דאשתכח נגעין באינון דזכאן למיעל בארעא, אלא הא אוקמוה לאשכחא מטמונים דמטמרן בביתייהו, ולאהנאה לון לישראל, אבל ת"ח זכאין אינון ישראל דאינון מדבקי ביה בקב"ה וקב"ה רחים להו דכתיב אהבתי אתכם אמר ה' ומגו רחימותא דיליה אעיל להו לארעא קדישא לאשראה שכינתיה בינייהו ולמהוי דיוריה עמהון וישתכחון קדישין על כל בני עלמא. ת"ח וכל הנשים אשר נשא לבן אותם, בשעתא דהוו עבדין עבידתא הוו אמרו דא למקדשא דא למשכנא דא לכהנא דא לפרוכתא, וכן כל אינון אומנין בגין דתשרי קדושה על ידייהו ואתקדש ההוא עבידתא. כגוונא דא מאן דעביד עבידתא לע"ז או לסטרא אחרא כיון דאדכר ליה על ההוא עבידתא הא רוח מסאבא שריא עלוי, כנענים פלחי לע"ז וכד הוו בניין בנין לטנופייהו כד שארן למבני הוו אמרין לה וכיון דאדכר בפומיה סליק עליה רוח מסאבא, כיון דעאלו ישראל לארעא בעא קב"ה לרפאה לון ולקדשא לון ארעא ולפנאה אתר לשכינתא דלא תשרי שכינתא גו מסאבא, ועל דא בההוא נגע צרעת הוו סתרי בניינין דאעין ואבנין, ת"ח אי עובדא דא הוה לאשכחא מטמונין בלחודוי יהדרון אבנין לבתר כמא דאינון לאתייוהו ועפרא לאתריה וקרא אמר וחלצו את האבנים ועפר אחר יקח, בגין דיתעבר רוח מסאבא ויתפני ויתקדש השתא כמלקדמין וישתכחו ישראל בקדושא ובדיורא למשרי בינייהו שכינתא, ועל דא מאן דבני בניין כד שארי למבני בניינא בעי לאדכרא דא לפולחנא דקב"ה אנא בני, בגין דכתיב הוי בונה ביתו בלא צדק, וכדין סייעתא דשמיא שארי עלוי וקב"ה זמין עליה קדושתא וקרי עליה שלום דכתיב וידעת כי שלום אהלך, ופקדת נוך, מהו ופקדת נוך הא אוקמוה, אבל ופקדת לאפקדא מלה בפומא וכד איהו בני כדון ולא תחטא, ואי לא הא זמין לביתיה סטרא אחרא כ"ש. מאן דבני ורעותיה בסטרא אחרא הא ודאי שריא ביה רוח מסאבא ומאן דדייר ביה יכיל לאתזקא דהא ההוא סטרא מסאבא שריא ביה ואזיק מאן דאשכח או באנשי ביתיה או בנזקי גופא או בנזקי דממונא הא ודאי יערוק בר נש לטורא ולא ידור ביה ידור בפלחא דעפרא ולא ידור ביה. ובגין כך קב"ה חס עלייהו דישראל דאינון לא ידעי מלה והוא אמר אתון לא ידעי אנא ידענא וארשים לון בנגע דייר בביתא הא נגע אוחרא תקיפא דיפיק ליה ויעבר ליה מן עלמא וכדין ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו, כיון דאזיל ליה מ"ט ונתץ את הבית אלא כל זמנא דההוא בניין קיים דיליה הוא ויכיל לאהדרא האי בארעא קדישא וכ"ש בארעא אחרא דזמינא רוח מסאבא יתיר ויכיל בר נש לאיתזקא, כדון פקיד כהנא וינתצון ליה לביתא אעין ואבנין ויבנון ליה מאבנין אחרנין ומעפרא אחרא כדון כתיב ובתים טובים תבנה וישבת כדין אית ליה ישובא ואלין, אקרון טובים דקדמאי לאו אינון טובים ולאו בכללא דקדושא דכיו אינון, אר"י אי הכי במאי מוקמינא קרא ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת אי רוח מסאבא שריא בגווייהו היך מלאים כל טוב, א"ר אלעזר מלאים כל טוב בממונא בכספא ובדהבא ובכולא. א"ר שמעון כל דא הוא לאיתקדשא ארעא ולאעברא רוח מסאבא מארעא ומגו ישראל וכד ביתא הוה נתיץ הוה אשתכח ביה ממונא למבני ליה ולמליא ביתא בגין דלא אצטער על ביתא וישרון בדיורא קדיש ע"כ. ואולי ג"כ אותו מטמון מדמי ע"ז שאסור ליהנות ממנו, לזה היה מוציאו בבנין שהבנין אינו הנאה לפי שייעדם ליתן להם ארץ טובה ולא ארץ חרבה ואפילו כותלי דחזירי התיר להם כ"ש בבנין מדמי ע"ז, ואגב ארחין ידענו למה לא אמר ובתים בנויים אשר לא בנית כמו שאמר ובורות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת, לפי שבנינם צריך ליהרס שנבנה ע"ש הטומאה, כמו שאמרו בזוהר, ולפי מה שארז"ל אין בעל הרחמים גובה מן הנפשות תחילה היה לו לכתוב פרשת בתים תחילה ואח"כ בגדים ואח"כ נגע צרעת כי תהיה באדם שהיא בנפשות היה לו להיות באחרונה למה התחיל בה, כתב רבינו בחיי ז"ל כדי שלא יהא הסדור מסודר בפורענות הולך וגדל וכמו שהיה הענין אלא הולך ומתמעט כנתבאר לנו מסדר הפרשיות ע"כ. ועוד כדי לאיים אמר החמור תחילה:

4עוד נקראת ארץ כנען, לפי כשהיו ישראל במדבר היה כל עסקיהם בתורה וכשנכנסו לארץ נתעסקו בבנין במשא ובמתן ובסחורות, לזה אמר כי תבאו אל ארץ כנען, לומר שאתם עושים סחורה לא תעשו לשון הרע זה על זה ולא שבועת שוא, ולא תתגאו זה על זה ולא תהיו צרי עין זע"ז, ורוב הדברים שהנגעים באים עליהם הם מצד שיש להם סחורות ויש לזה יותר על זה, לזה אמר כי תבאו אל ארץ כנען, לומר שאתם תגרים בה מה שלא הייתם עד עתה, לא יהיה ביניכם הדברים שעל ידיהם הנגעים באים, ולזה אמר בבית להזהיר על דברים שבבית, שלא יהיה צר עין, השאילני דבר פלוני לא יאמר אין לי ויש לו. ארץ, על דברים בארץ כגון במשא ומתן שלא יתגאו זה על זה מצד שיש לאחד יותר על חבירו ולא ילך רכיל על חבירו ולא שבועת שוא. אחזתכם, שלא יסיג גבול רעהו ולא יחמוד שדהו או ביתו שעל אלו הדברים הנגעים באים, לזה אמר בבית ארץ אחזתכם: