שפתי כהן על התורה, ויקרא יט:כו

1מצאתי כתוב לא תאכלו על הדם, רמז כאן שלא יאכלו ביום ששופך דמן של ישראל סביבות ירושלים שהוא יום ט' באב ולזה אמר הדם בה' הידיעה שהוא דמן של ישראל שהוא חביב לפני הקב"ה שכל אחד ואחד מישראל חביב לפני הקב"ה וחשוב כרב, כמו שאז"ל על פסוק ונפל ממנו רב כל מי שיפול מהם חשוב לפני כרב:

2לא תנחשו ולא תעוננו. לא תעשו עצמכם נחשים, שכל מי שהולך אחר ניחוש סוף נעשה נחש מזיק הבריות, כמו שאירע לבלעם הרשע, כדאיתא בזוהר פרשת בלק (דף קצ"ד) כשבאו להרוג לבלעם וכו' זה לשונו, וכיון דחמו ליה לפנחס פרח באוירא יונוס ויומברוס בנוי וכו', פנחס חמא ליה דהוה טס באוירא והוה מסתלק מעינא, רמא קלא לבני חילא אמר אית מאן דידע לפרח אבתריה דההוא רשע צליה בריה דשבטא דדן קם ונטל שולטנו דשליט על חרשין ופרח ואסתלק וכו', קצרתי המאמר, סוף נפל לגבי פנחס אמר ליה רשע כמה גלגולין בישין עבדת על עמא קדישא אמר ליה לצליה (הגה"ה, ולמה לצליה ולא הרגו פנחס, לפי שנהרג בחרבו ולא בשמא וחרבו היה חקוק עליה חויא מהאי סטרא ומהאי סטרא ובלעם הרשע היה הולך לקראת נחשים ולא היתה חרבו פוגעת בו עד שבא צליה שבא מדן שנאמר בו יהי דן נחש עלי דרך, גבר נחש של דן על חויא דחרבא והרגו ע"כ) תא וקטליה ולא בשמא דלא חזי לאדכרא עליה שמא קדישא עילאה בגין דלא תפוק נשמתיה ותתכליל במלין דדרגין קדישין ויתקיים ביה מה דאמר תמות נפשי מות ישרים, בההוא שעתא עבד כמה זיני מותא ולא מית עד דנטל חרבא דהוה חקיק עליה חויא מהאי סטרא וחויא מהאי סטרא, אמר ליה פנחס בדיליה יקטול ובדיליה ימות כדין קטל ליה ויכיל ליה דכך אורחוי מאן דאזיל אבתרהא בה ימות ובה תפוק נשמתיה ובה תכליל והכי מת בלעם ולא אתקבר לעלמין וגרמוי כלהו אתרקבו ואתעבידו כמה חויין מזוהמין מזיקי שאר בריין, ואפילו תולעים דהוו אכלי בשריה אתהדרו חויאן ע"כ. הרי לך שאחר שהלך אחר נחש ענשו הוא התולעים שנתהוו מבשרו יהיו נחשים מזיקי הבריות, לזה הזהירה תורה לא תנחשו קרי ביה לא תינחשו לא תגרמו לנפשכם ולבשרכם שיעשו נחשים מזיקי הבריות, וכן ארז"ל על מי שלא כרע במודים לסוף שבע שנים נעשה שדרו נחש, הזהירה גם תורה על זה שלא יגרום לעצמו לבא לזה:

3ובזהר סבא פ' משפטים (דף ק') פתח ההוא סבא ואמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, מאן הוא בעלמא דיכיל למללא גבורן דעביד קב"ה בעלמא תדיר ההוא גופא קדמאה דשבק לא אתעביד וקיומא ליהוי ליה לזמנא דאתי דהא עונשיה סבל בכמה זינין וקב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא בר אינון דנפקו מגו מהימנותא דיליה ולא הוה בהו טב לעלמין ובר מאינון דלא כרעו במודים הני הקב"ה עביד מנייהו בריין אחרנין בגין דלא אתבני ההוא גופא דדיוקנא דבר נש ולא יקום לעלמין ע"כ. הנה שאמר מאן הוה בעלמא דיכיל למללא גבורן שלא נברא האדם אלא לשבחו ולהללו על גבורותיו, ולזה אומר מודים הכורע ומספר נפלאותיך, ואומר שהוא אלהינו על נסיך ונפלאותיך ומודה לו על הכל וכשאינו כורע ומודה הוא כופר בטובתו של הקב"ה כמו הנחש סופו להיות נחש ומזיק, זהו אומר עביד מינייהו בריין אוחרנין, כי הרשעים הם הם המזיקים:

4וכתב הרב מנחם ריקאנטי ז"ל, לא תנחשו ר"ל לא תטעו אחר פעולת נחש הקדמוני הנקרא רוחא מסאבא ופעולותיו ניחוש כד"א ולא הלך לקראת נחשים, וע"י השבעות ידועות הנקראים שם הטומאה מודיעים עתידות מאשר יבאו על האדם, והטועה אחריהם הבורא סר מעליו ומניחו בידיהם, וזהו מאמרם כל דקפיד קפדי בהדיה, ואחר מיתתו הכתות הנזכרים מתלוים עמו כמו שאמרו בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. ויש עוד מפרשים אזהרה שלא נעשה פעולת נחש הקדמוני שהטיל פגם בחוה העליונה, ויש מן המפרשים האחרונים שכתבו כי העובר על מצוה זו הנחש יהיה לבושו, והבן זה ואם קבלה נקבל ע"כ. ולא תעוננו, לא תגרמו שתהא עינא דסטרא בישא מעיינת ומבטח בכם, כמו ויהי שאול עוין את דוד, שהיה מביט בו בעין רעה, ועל שאתה מבקשים עונות ושעות הם מביטים בכם, לפי שסר בטחונו מהקב"ה ודקפיד קפדי בהדיה, וכן אמר בזוהר כתיב הנה עין ה' אל יראיו, וכתיב עיני ה' משוטטות, זכו עין ה' עינא דלעילא לא זכו עיני ה' משוטטות דלתתא, וכתיב טוב עין הוא יבורך, מאי טעמא אקרי עין חד, ת"ח בעינים דלתתא אית עין ימינא ואית עין שמאלא, ואינון תרי בתרי גווני, אבל הכא לית עין שמאלא ותרווייהו בחד דרגא סלקין וכלא ימינא ובגין כך עין חד ולא תרין ע"כ:

5עוד לא תעוננו. לא תעשו עין לסמאל, סמאל, לסמא, כי הוא סומא, ובעונות שאתם עושים עושים לו עינים, ארז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה, וכשעושה העבירה אומר אין רואני, בשעת מיתתו בא לו מלאך המות כולו מלא עינים כמנין העבירות שעשה כל עבירה יש לה עין, שהיה חושב שאין רואה ומראה לו ואומר עבירה פלונית עין זו היתה רואה בך, וכן עין אחרת כמנין העבירות, ועל זה אמר איוב לא תשורני עין רואי שהוא רואה אותי ואני איני רואהו. ואח"כ משבר עיניו, זהו לא תעוננו, לא תעשו עליכם הרבה עינים שיעידו עליכם: