שפתי כהן על התורה, ויקרא כא:ט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 21:9
Open in the reader →1ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה וגו' מכאן תוכחה לרשעים שמחללים שמו של מקום, באמרם עם ה' אלה, ומה זו שהיא בת ודעתה קלה עליה נאמר כי תחל, לומר שהתחילה ולא הורגלה לזנות, ולא אמר וזנתה, כשהרשעים מחללים שמו של מקום ועושין עבירות במזיד כמה פעמים פעם אחר פעם לכ"ש שידונו באשה של גיהנם, ולז"א באש תשרף ולא אמר תשרף באש, לרמוז על אשה של גיהנם. בגמרא מסכת סנהדרין נחלקו אם בארוסה או בנשואה הכתוב מדבר, והכל מודים שלא דבר הכתוב בפנויה, דמייתי לה מג"ש מוסקלוה פתח בית אביה, נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה מה להלן זנות עם זיקת בעל אף כאן וכו', א"כ הק"ו הוא כפול, ומה אם זו שיצאת מרשות אביה בנישואין או באירוסין נכנסה לרשות בעלה, אמר את אביה היא מחללת, היהודי שרשום שמו של הקב"ה בבשרו לכ"ש, ובפרט אם הוא בזנות שהם חתומים באות ברית והיא היו"ד שבמילה, שאחר שעושין פריעה נגלית העטרה שהיא היו"ד משמו של מקום, וכן אמר בגמ' כי תחל יכול אפילו חללה שבת ת"ל תחל לזנות בחלולין של זנות הכתוב מדבר. ובסבא פרשת משפטים דורש איש כהן על הנשמה שהיא בתו של הקב"ה שהוא איש שנאמר ה' איש מלחמה, וכן כהן ע"ש, באש תשרף עם האותיות והכולל גימ' מכאן יקחו רשעים ק"ו וישובו: