שפתי כהן על התורה, ויקרא כב:כט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 22:29
Open in the reader →1וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם. הרצון שלכם תזבחו קודם ואח"כ התודה, ולזה לא אמר תזבחוהו כמו שאמר פרשת צו. ביום ההוא יאכל, כבר אמרתי שקרבן תודה שהוא בא על נס שעשה עמו הקב"ה כגון הד' שצריכין להודות, שלא יתגאה בקרבנו, אדרבא יש לו ליכנע לפי שאם עשה לו נס אולי ניכו לו מזכיותיו, ולזה אמר ביום הוא יאכל במהרה כדי שלא יתגאה בו, וגם כדי שלא יעלה בדעתו שזה הנס לבד עשה עמו הקב"ה, ובכל עת ובכל רגע עושה עמו, וכן תקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלה לומר בברכת מודים שהיא ברכת הודאה, על נסיך ונפלאותיך שאתה עושה עמנו בכל עת ועת, וכן אמרו על פסוק לעושה נפלאות גדולות לבדו, שאין בעל הנס מכיר בנסו, כמה פעמים הוא הולך בלילה או ביום ודש על נחש או על עקרב והוא אינו רואה. וכן אמרו מי שאומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, דהלל מצראה לפי שיש בו בצאת ישראל ממצרים משמע שלא עשה עמנו אלא יציאת מצרים לבד, והוא בכל יום עושה יציאת מצרים, שבכל יום עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם, אבל בקרבן תודה שבא בנדר או בנדבה אמר ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת, זה אפילו יתגאה בו כיון שבא בנדר או בנדבה שנדבו לבו יש לו להתגאות, לזה אמר ביום הקריבו את זבחו יאכל, אמר הקריבו את זבחו, קראו זבחו ואמר יאכל וממחרת, ואמר גם כן והנותר ממנו ג"כ יאכל שיש לו להתגאות מאחר שהוא זבחו, משא"כ בתורת שלמיו כגון הד' שצריכין להודות, אני ה' העושה נסים נסתרים: