שפתי כהן על התורה, ויקרא כב:לא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 22:31
Open in the reader →1ושמרתם מצותי. שמרו והמתינו להם אימתי יבאו, כדי שכשיבאו תהיה עשייה לשמה ותעשום באהבה וחיבה ובהשתוקקות, זהו ועשיתם אותם אני ה', לפי שאני ה' כלומר לשמי ולא תחללו שם קדשי, וכשאתם עושים המצוה שלא לשמה אלא לשום פניה הרי אתם משתמשים באותה מצוה לצרככם בשביל אותה פניה, אם כן הרי אתם מחללים ח"ו שם השם, שהמצוה היא שמו של הקב"ה. מצוה מ"צ בא"ת ב"ש יה, ו"ה הרי שם הוי"ה, א"כ מוציאין שמו לחול לפניה שלכם, אני ה' מקדשכם, בערך שאתם מקדשים המצוה שהיא שמו של הקב"ה על אותו ערך מקדש ומפריש ומבדיל אתכם, ואם ח"ו אתם מחללים המצוה שהיא שמו, כן הקב"ה מתחלל ומחלל אתכם לבין הכשדים שהם משולים בימי החול שאין להם קדושה, שהקדושה אינה אלא לישראל שאפילו המלאכים אין אומרים קדושה עד שיאמרו ישראל. ולזה כותי ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבותו, וא"כ עיקר הקדושה היא בישראל, וכן הוא אומר ואנשי קדש תהיון לי וגו', ועוד ונקדשתי ארז"ל שימסור עצמו על קידושו של ש"ש, וזהו שסמך המוציא אתכם מארץ מצרים, לומר שכמו שכביכול ירד משמים ממכון שבתו הוא בעצמו לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, אלא הוא בכבודו ועבר בתוך מצרים מקום גלולים וטנופים וכשפים ומקום תכלית הטומאה, בשבילכם להוציא אתכם, כן אתם צריכין למסור עצמכם על קידוש ה':