שפתי כהן על התורה, ויקרא ד:יג

1ואם כל עדת ישראל ישגו, זה עון העגל ע"פ שעשאוהו ערב רב עכ"ז טעו ישראל, זהו ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל, שנעלם מהראשים שהם עיני הקהל שהם הזקנים, שהיה להם לקנא ולקום עליהם ולהלחם ולהרוג בהם, אלא שנעלם שאמרו להם לא לאלוה אנחנו עושים אלא למנהיג, כמו שאמרו אשר ילכו לפנינו. ועשו אחת מכל מצות, לפי ששקולה ע"ז כנגד כל המצות, אשר לא תעשינה, הלואי לא היתה נעשית, ואשמו, שנחשב עליהם לעון ולאשם, ונכתב עליהם וביום פקדי ופקדתי עליהם, כמו שאמרו רז"ל אין לך פורענות וכו', עוד ואשמו שבאה עליהם מגפה שנאמר ויגוף ה' את העם על אשר עשו וגו', מלבד ג' אלפי איש שנהרגו ע"י בני לוי, א"כ ואשמו ודאי, ור' סעדיה גאון פירש לאשמת העם, לפי דרכם ומנהגם, לפי שהוא מורכב מחומר כהם. ונודעה החטאת, כשמתו בניו אמר לו משה וכל בית ישראל יבכו את השריפה, שהם גרמו. והקריבו הקהל פר, וזה הפר היה נשרף שנאמר והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון, שהם בני אהרן שגרמו להם שריפה, ומביאים פר אחר והם היו שנים לפי שלא היו נשואין הם נחשבים כאחד. חטאת הקהל הוא ולא חטא אהרן, ובאו לכפר עליהם ולטהרם, ולזה תרגם בקצת ספרים מדויקים דכותא דקהלא הוא:

2מעיד אני עלי שמים וארץ שלא ראיתי ברבינו בחיי, אלא אחר שכתבתי מצאתי כתוב ז"ל, ויתכן לפרש כי בא לרמוז בכולו כי היה חטא קהל ישראל במדבר, ממאמר רז"ל ששמטו אחד מטטראמולין שבמרכבה שנאמר ופני שור מהשמאל. והנה הקרבן בכהן משיח והקהל שוים הם, כי כן אהרן התחיל לעשותו וישראל טעו אחריו, וכתיב את העגל אשר עשו וגו' את העגל אשר עשה אהרן. ויש לך להתבונן עוד כי איך הזכיר הכתוב למעלה בפר כהן משיח אמר פר בן בקר תמים לחטאת לה', ובקהל אמר והקריבו פר בן בקר לחטאת ולא אמר תמים, וכל זה לרמוז כי כוונת אהרן היתה תמימה לה', כאמרו חג לה', והקהל היה בהם מי שלא היה תמים לה', כי מקצתם שאוו מנהיג ומקצתם עשו ממנה ע"ז שנאמר וישתחוו לו ויזבחו לו וגו' ע"כ. וזכיתי להסכים לדעת גדולים. ולכן היה קרבן כהן משיח וקרבן הקהל פר, כדי שיתכפר ויקנח צואת בנו שהוא העגל, והיו שניהם נשרפים, משא"כ בקרבן נשיא וקרבן עם הארץ, שקרבן נשיא שעיר עזים ובקרבן עם הארץ שעירת עזים, ואינם נשרפים ולא נאמר בהם אשה ריח ניחח לה'. ותמצא על כל דבר מזכיר פר, והביא את הפר, וסמך ידו על ראש הפר, ושחט את הפר, ולקח מדם הפר, ואת כל דם הפר, ואת כל חלב פר החטאת, ואת עור הפר שהיה מכוון על כל דבר למחות שכנגדו של עגל, וכן בפר של הקהל תמצא ט' פעמים פר בפר של כהן המשיח, לפי שהוא משוח בשמן המשחה, והוא רמוז בחכמה שנאמר משחת קודש שנאמר קדש לי כל בכר והיא בכר, אותיות בכר הם כפולות באי"ק, והחכמה היא שניה, לזה הבכר נוטל פי שנים, וח' פעמים נזכר פר בקהל, לפי שהקהל הם רמוזים בבינה. והכל ברמז: