שפתי כהן על התורה, ויקרא ה:כא

1נפש כי תמעול מעל בה' וכחש בעמיתו. הוא כחש בעמיתו שכפר בפקדון וקורא אותו שמעל בה', לזה אמר במדרש א"ר עקיבא לפי שהמלוה והלוה אינו מלוה אלא בעדים, והנושא והנותן אינו נותן אלא בשטר לפיכך בזמן שהוא מכחיש מכחיש בעדים ובשטר, חבל המפקיד אצל חבירו אינו רוצה שידע בו נשמה אלא שלישי שביניהם, ובזמן שמכחיש בשלישי מכחיש בה', זהו ומעלה מעל, ב' מעילות אחד לה' ואחד לחברו. ובגמרא א"ר לוי קשה גזל הדיוט מגזל גבוה, שזה הקדים חטא למעילה וזה הקדים מעילה לחטא, פירוש כשנהנה מן הקדש אמר נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה', סיים בחטא שהוא השוגג, אבל בגזל הדיוט אמר כי תחטא ומעלה מעל סיים במעל שהוא מזיד, וכן ג"כ הנהנה מן הקדש אמר וחמישיתו יוסף עליו, ובגזל הדיוט אמר וחמישיתיו לחייבו בחמישיות הרבה, שאם כפר בחומש מוסיף חומש על חומש, וכן אם כפר בחומש החומש מוסיף חומש על חומש זה עד שיתמעט החומש לפחות משוה פרוטה, משא"כ בנהנה מן ההקדש שאינו מוסיף אלא חומש אחד, החמיר בממונם של ישראל וחס על כבודם יותר מכבוד עצמו, וכן אז"ל הפועלים שהיו עושים במלאכת בעל הבית והגיע זמן קריאת שמע והם בראש האילן או בראש הכותל לא ירדו משום בטול מלאכת בעל הבית וקורין שם, שויתר הקב"ה עליו קבלת עול מלכות שמים שהיא ק"ש מפני בעל הבית, ואפי' התפלה אם הוא בראש הזית או בראש התאנה שיש להם ענפים הרבה ובירידתו ובעלייתו יתבטל ממלאכת בעל הבית ארז"ל שיתפללו שם ולא ירדו, מכאן יעריך האדם כמה חביב ממונם של ישראל אצל הקב"ה, וכמה קשה גזלו של הדיוט לפניו ית', לזה אמר והיה כי יחטא ואשם, כי יחטא להקב"ה ואשם לחבירו שגזלו, והשיב את הגזלה, ואחר כך הפקדון, וקודם אמר וכחש בעמיתו בפקדון, כי הדרך הוא להכחיש הפקדון שחמדו, אבל לא לגזול, לזה התחיל בפקדון, אבל בהכחשה התחיל קודם בגזל חמור, שהרי ארז"ל סאה מלאה עונות מי מקשקש מכולם הגזל, ודור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. אמר לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו, לומר שאין תקנה עד שיתננו למי שגזל, זה לאשר הוא לו, ולפי שפעמים ירד מנכסיו ולא יוכל להשיב הגזל, או ימות הנגזל או הגוזל, ואין לו תקנה עד שיבא בגלגול להשיב לו גזלו, לזה חסה התורה והזהירתו ואמר יתננו לו ביום אשמתו, כלומר באותו יום שידע שהוא חייב לו מחמת גזל אותו יום, יתננו לו לא יאחר, שלא יגרום העוני או היצר ולא ישיבנו לו, ואין לו תיקון עד שיתגלגל, כארז"ל. ואחר שתשיב ואת אשמו יביא לה', כנגד מה שחטא בשלישי כמו שאמר ומעלה מעל בה', אבל אם לא ישיב הגזלה אין הקרבן מועיל,:

2עוד ומעלה מעל וכחש. רמז על סוד הגלגול כארז"ל בעמיתו, בעם שאתו שהיא הנשמה, פקדון הוא ראשון, שהיא בפקדון אצלו להחזירה לו כמו שנתנה לו, והוא מעל בה בתשומת יד, זה בשני ששם בה ושלח בה יד ומעל בה, או בגזל או עשק, זה בשלישי שהוא עשוקה וגזולה, אמר בגמרא זהו עשק זה גזל אלא לעבור עליו בב' לאוין, זהו וכחש שהכחישה והחלישה, או מצא אבידה, שבאה לו ע"י יבום שמת אחיו, או שהיתה ערטילאה שלא היה לה גואל, ונשבע על שקר שבכל פעם ופעם קודם שבא השביעוהו קודם צאתו מהבטן, על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטוא בהנה, שעשה בכל אחת ואחת חסרון, לחטוא כמו אני ובני שלמה חטאים, והיה כי יחטא ואשם, שידע בחטאו ובאשמו, והשיב ורצה לעשות תשובה, צריך להשיב האחרון קודם, שהוא יושב נגדו, זהו והשיב את הגזילה אשר גזל וגו' ואח"כ הפקדון ואח"כ האבידה וגו':

3גימטריאות ויקרא א' של ויקרא זעירא רמז להתחלת הקטנים מספר ויקרא שהוא ספר הקרבנות, והיה העולם עומד בזכות הקרבנות, עכשיו שאין קרבנות הוא עומד בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, ואותו הבל הוא כמעשה הקרבנות, כמו שאמר במדרש יבאו טהורים ויתעסקו בטהורים:

4דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, י"ג בתורה כנגד י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם:

5מכם. גימ' מאה, רמז למאה ברכות בכל יום, שכל האומר מאה ברכות בכל יום כאלו הקריב קרבן:

6אשר פתח אהל. ס"ת רחל, רמז על המקדש שהוא בחלקו של בנימין שהוא בן רחל:

7והפשיט. כמנין והפשיט עמד בית ראשון, רמז שאחר מנין והפשי"ט יתפשט הבית ויחרב:

8הכהן אש על המזבח, ס"ת נשלח, רמז למה שארז"ל אע"פ שאש נשלח מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט:

9צפונה לפני ה', רמז על אילו של עקידת יצחק שאפרו צבור ומונח וצפון לפני ה':

10משמנה. אותיות מנשמה, יחשוב כאילו הקריב נשמתו:

11קרבן מנחה מאפה תנור, ס"ת בגימ' זה אברהם, שהפיל עצמו לכבשן האש לקדש שם שמים:

12מנחה מאפה תנור. בגימ' אלו הם חנניה מישאל ועזריה:

13מחבת מרחשת. מחבת מכפרת על הרהור הלב שהם מוחבאים, מרחשת מכפרת על רחוש שפתים:

14אם תקריב. אמת תקריב לעולם, שהעולם עומד על האמת ועל השלום. עוד על האמת שהוא הודאי תקריב ולא על הספק:

15אביב גרש כרמל. גימ' חנניה ומישאל ועזריה:

16ואת החלב. למה מקריבו לפי שהוא גרם לו לחטוא, שנאמר חלבמו סגרו פימו דברו בגאות, כלומר החלב שסגר על הלב שלא יבין שנאמר השמן לב העם וגו', פימו דברו בגאות, הוא סיבב הגאוה ובגובה לבו חטא, לזה מקריב החלב שהוא היה סבה:

17נפש כי תחטא בשגגה, ר"ת נכתב, הכל נכתב לפני הקב"ה:

18והחטאת אשר חטאו עליה, ס"ת תורה, אין לך חטא גדול מחטאה של תורה:

19וסמך ידו על רא"ש השעי"ר ס"ת שר, שרו של עשו, וסמיך ליה ושחט אותו:

20ישפך. כמנין ת"י שנה שעמד הבית ואח"כ נחרב:

21את אשר לחטאת ראשונה, כלו' יתעסק בכפרת חטאו קודם כל דבר, וזה תהיה מגמתו כדי שלא יחטא פעם אחרת, שאם יחטא פעם אחרת כיון שחטא ושנה נעשית לו כהיתר:

22עשירית האפה כתיב, שאע"פ שהיא קרבן עני, עשירה היא לפני הקב"ה:

23וחמישתו יוסף עליו. חמישית זה הוא מלגו שוה ד' בחמשה ואינו מלבר שוה ה' בששה. נלמוד זה מיוסף שאמר ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם, שמע מינה דחומש מלגו:

24והשיב את הגזילה אשר גזל, זה מדבר במחריבי ביהמ"ק שעתידין להשיב מה שגזלו מישראל שנאמר תחת הנחושת אביא זהב וגו'. או את העושק הם ישראל שהם עשוקים בידם שנאמר והביאו את אחיכם וגו', או את הפקדון, זה ירושלים שהיא תחת ידם ויצטרכו לבנותה שנאמר ובנו בני נכר חומותיך וגו':