שפתי כהן על התורה, ויקרא ט:ב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 9:2
Open in the reader →1ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת, אמר לו בפני הזקנים שיקח קרבן ראשון שבו נתקרב לכהונה גדולה שיהיה עגל, כדי להודיעם שנתכפר לו מעשה העגל, וזהו לחטאת לקנוח, וכן קח לך בגימ' קנ"ח, וזהו לך, להסיר ממך עקשות פה ולזות שפתים, שלא יאמרו כשימותו בניך שמזה העון מתו עכשיו כשיראו שע"י עגל אתה נכנס לכהונה גדולה יתאמת להם ודאי שנתכפר לך, וכן אמר במדרש למה עגל ולא פר, לפי שקרבנו של כהן גדול הוא פר שנאמר אם הכהן המשיח יחטא והקריב פר בן בקר. ולמה עגל, לפי שע"י עגל נתפקקה הכהונה בידך ובעגל זה מתקיימת בידך ע"כ. ואיל לעולה, כדי להודיעם שאפילו בהרהור לא חטא אהרן, שאם חטא בהרהור היה לו להקדים ולומר העולה, ואחר שיאמר עולה יאמר החטאת, כי כך הדרך קודם בא הרהור ואח"כ המעשה והנה כשיראו שחטאת מה יאמרו ודאי לא חטא, ולא היה בו אלא חטא המעשה לבדו, וכה"א וירא את העגל אשר עשה אהרן, שאין בה אלא מעשה לבד, ולזה ארז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה, פי' שקדם ההרהור ואח"כ העבירה הם קשים מעבירה בלא הרהור, לפי שהרהור הוא בלב ונמצא משתעבד במלך, אבל המעשה הוא באיברים שהם העבדים, ואינו דומה מורד בעבד למורד במלך: