שפתי כהן על התורה, במדבר יא:כו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 11:26
Open in the reader →1וישארו שני אנשים במחנה וגו'. לפי שאמר ה' למשה אספה לי וגו' ולקחת אותם אל אהל מועד וירדתי ודברתי וגו' ואצלתי וגו', הם אמרו המקום גורם לחול הנבואה וג"כ ההעמדה אצל משה שנאמר והתיצבו שם עמך, עשו עצמן כשיריים ולא רצו לצאת מן המחנה ועודם שם חלה עליהם הנבואה, ולזה אמר ויתנבאו במחנה, כי אחר שאמר וישארו שני אנשים במחנה למה חזר ואמר ויתנבאו במחנה אלא לומר לך שמחשבתם שאין המקום מוכן לנבואה כמו אהל מועד, שכן אמר ולקחת אותם אל אהל מועד, וחלה עליהם הנבואה, ונביא שכובש נבואתו חייב מיתה לכך ויתנבאו וגו'. וירץ הנער ויגד למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה. כוון לומר שכיון שאין נבואתם באהל מועד אצל משה, ה"ז כנבואה אחרת במדרגה אחרת, ולזה אמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה, אינם מתנבאים באהל מועד כדי שנאמר מאצילתו ונביאותו של משה הם מתנבאים. אמר לו משה ואם חלה עליהם הנבואה, על כרחם צריכים לומר נבואתם כדי שלא יתחייבו מיתה, לזה אמר ויען יהושע וגו', כי קודם אמר וירץ הנער ויגד למשה וגו' ואח"כ אמר ויען, אין ויען אלא אחר דבר, אחר דבריו של משה כמו שאמר ויען אדוני משה, אע"פ שאתה אדוני ורבי ואיני ראוי לתת לך עצה, אבל אני מחוייב שאני תלמידך, ולזה אמר מבחוריו כלומר תלמידיו. וכן רבינו סעדיה פירש מתלמידיו. אדוני משה כלאם. בבית הסוהר כדי שיהיו עצבים ואין הנבואה שורה מתוך עצבות. א"ל משה המקנא אתה לי, אתה אומר שאין נבואתם אצולה מנבואתי, המקנא אתה לי, ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה', פירוש אע"פ שיתן ה' את רוחו עליהם לא מאצילות נבואתי: