שפתי כהן על התורה, במדבר יז:ב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 17:2
Open in the reader →1אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות. לא אהרן, שלא יאמרו שנחה דעתו במיתתם ושמח שראה נקמת המתקוממין עליו, ואני יודע כי מלאך אלהים הוא, אלא כדי להוציאו מן החשד שלא יהא לבן של ישראל עליו, לזה אלעזר ולא אהרן:
2ואת האש זרה הלאה. כבר עשתה זו האש פורענות בני אהרן ובתבערה כמ"ש, וכאן כבר נעשית זרה, לזה זרה אותה הלאה שלא תחזור עוד למקומה, כמ"ש לעיל בשם רז"ל שזו האש ששלח הקב"ה על שהלעיזו על כבודו, ומכבודו שהוא אש שלח בהן אש, ואותה האש לא חזרה למקומה אלא נכנסה אל אהל מועד, עתה זרה, נעשית זרה, זרה אותה שלא תכנס אל אהל מועד. הלאה, אותיות האהל, ר"ל שלא תכנס עוד לאהל. ופירוש כי קדשו שהיו מזומנין לבא על ידיהן אלו ג' פורעניות, כמו וקדשתם היום ומחר, ות"א ותזמנינו, לזה היא באהל מועד לעשות שליחותה וכבר עשתה: