שפתי כהן על התורה, במדבר כב:ו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 22:6
Open in the reader →1ובזוהר ועתה לכה נא ארה לי, ר' אלעזר אמר, אמר ודאי שעתא קיימא לי למעבד מה דאנא בעי, חמא ולא חמא יאות, חמא כמה אלפין נפלון מישראל על ידוי לזמן זעיר, אמר ודאי שעתא קיימא לי ועתה, ולא בזמנא אחרא. לכה, לך מבעיא ליה מאי לכה, אמר נזדרז גרמן לההוא דרחיף גדפוי עלייהו דשמו כה, ועתה ננגח קרבא בהאי כה, אמר, עד השתא לא הוה בעלמא מאן דיכיל להו בגין האי פטרונא דאית להו, השתא דשעתא קיימא, לכה נעביד קרבא, ובגין דכל ההיא עיטא דההוא רשיעא לכה הוה דכתיב ואנכי אקרה כה, אעקר לההוא כה מאתריה, ותרווייהו בעיטא בישא הוו, דכתיב על ה' ועל משיחו, ולא ידעי דהא לבתר, כה אעקר להו מעלמא. כי עצום הוא ממני, וכי עד השתא אן אגחו ביה קרבא ונצחו ליה, כאן אתר אערעו ביה בחרבא דילהון, והוו גברין גברין לאחזאה גבורתא דילהון, מאי כי עצום הוא ממני, אלא ההוא רשיעא חכים הוה וחמא למרחיק, חמא לדוד מלכא דאתי מרות המואביה גיבר תקיף כאריה ונצח קרבין תקיפין דמואב ושוי לון תחות רגלוי, אמר כי עצום הוא וירית ההוא גבורתא, חד מלכא דילהון וחד מינן יפוק לשיצאה למואב. אולי אוכל נכה בו, האי קרא הכי הוה ליה למימר אולי אוכל אכה בו או אולי נוכל נכה בו, אלא ההוא רשע הוה חכים אמר חמינא ידא חדא דחד אריה תקיפא פריש ידא אי איכול עמך דנתחבר תרוייהו (ונתחבר ונגדע לההוא אריה ידא דא עד לא ייתי ההוא מלכא לעלמא ולא יתרך ית מואב מאתריה. ארה לי, מאי ארה לי אמר ר' אבא ההוא רשע בתרי לישני קאמר לבלעם, חד אמר ארה לי, וחד קבה לי, מה בין האי להאי, אמר ליה ארה לי לקוט לי עשבין וחרשין דרישי חויין ושוי לון בקדרה בחרשיא, כיון דחמא דחיליה יתיר אפומא, תב ואמר ולכה נא קבה לי, ואוף הכי ההוא רשע, דבלק לא שבק חרשוי אלא לקיט כל זיני עשבין וחרשין דרישי חויין, ונטיל קדרה בחרשין ונעיץ לה תחות ארעא אלף ות"ק אמין וגניז לה, לסוף יומין, כיון דאתא דוד כרה בתהומא אלף ות"ק אמין (על אלף ות"ק אמין) ואפיק מיא מן תהומא ונסך על מדבחא, בההיא שעתא אמר אנא אסחי ההיא קדרה, מואב סיר רחצי, ע"כ. ומה שאמר ירית ההוא גבורתא חד מלכא דילהון, וחד מינן, פירוש שברכו משה ואמר ידיו רב לו, וחד מינן שהיה מרות המואביה, ורצה לעשות כשפים שלא תבא רות לעולם כדי שלא יבא דוד לעולם, א"כ יש לו ב' ידים, אחת שבאה לו מכח הברכה, ויד מכח הגבורה שהיא ממואב, והוא מזרע יהודה שהיה מלך על אחיו, ובאה לו הגבורה מעגלון מלך מואב אבי אמו, שאמר לו אהוד דבר ה' לי אליך ועשה כבוד להקב"ה שנאמר ויקם מעל הכסא. אתה עמוד באחד, שהוא יד הברכה שתתיש אותם ע"י הקללה, ואני אעמוד באחד של יד הגבורה, לזה אמר נכה בו: