שפתי כהן על התורה, במדבר כט:א

1ועשיתם עולה וגו'. ולא אמר כמו בשאר המועדים והקרבתם אשה. אמר בזוהר וז"ל, ועשיתם עולה, והקרבתם מבעי ליה כשאר כל יומין מאי ועשיתם, אלא ביומא דא ועשה לי מטעמים כתיב, כמה מטעמים תבשילים עבדו ישראל בהני יומי בעוד דמקטרגא אזיל ומפשפש בחובין דעלמא, ועל דא לא כתיב והקרבתם אלא ועשיתם, ולא אמר אשה, וכן בכל שאר יומין לא כתיב אשה דלית לון חולקא בכל הני יומי כ"ש בהאי יומא דאינון עבדי מטעמים ותבשילין בלא דעתא דסטרא אחרא, דהא יצחק משדר ליה לצוד צידא דחובין דבני עלמא ולאייתאה לגביה, ובעוד דאיהו אזיל ישראל נטלו עיטא מרבקה ועבדין כל אינון צלותין, מזמנין שופר ותקעין ביה בגין לאתערא רחמי, והא אוקימנא. ויבא לו יין וישת דאייתי ליה מרחיק מגו אתר דחמרא עתיקא ושתי ואטעי ליה, ואח"כ מברך ליה בכמה ברכאן ואעבר על חובוי, מה כתיב ויהי אך יצא יצא יעקב וגו', ובגין כך איהו יומא דיבבא, וקרבנא איהו איל אחד בגין אילו דיצחק. ושעיר עזים אחד לחטאת, שוחד לסמאל לכפרה אנפוי מההוא בכיה דאיהו בכי בהאי יומא כיון דאיהו חמי דלא אתעבידת רעותיה והא למגנא צד צידה, ע"כ. א"כ פירוש לחטאת לקנח הדמעות:

2עוד ובחדש השביעי באחד. לומר שהוא חדש מיוחד להקב"ה, כמ"ש בזוהר פרשת תצוה (דף קפ"ו) וז"ל, פתח ואמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכי זמנין וחדשים לאו אינון להקב"ה, אלא חדשיכם לא כתיב אלא החדש הזה לכם, דילי איהו, אבל אנא מסרית יתיה לכון, דילכון איהו באתגליא, אבל שביעאה דילי איהו, ועל דא איהו בכסא ולא באתגליא, ירחא דילכון איהו בסדרא דאתוון אביב אב י"ב רזא דג' ואיהו אב"ג בסדרא דאתוון, אבל ירחא דילי איהו מסופא דאתוון תשרי, מ"ט אתי מתתא לעילא ואנא מעילא לתתא, האי דילי ברישא דירחא אנא איהו באתכסיא, בעשרא לירחא אנא איהו, בגין דאנא בחמש קדמאי וחמש אחרנין וחמש תליתאי, בקמייתא דירחא אנא איהו בגין ה' יומין, בעשרא דירחא אנא איהו בגין ה' יומין אחרנין, בט"ו לירחא אנא איהו, מ"ט כולי האי, בגין דכל ירחא דא מעלמא עילאה איהו, ועלמא עילאה ברזא דה' איהו בכל זמנא וזמנא, בגין כך ירחא דא בכסה ולא באתגליא, בגין דעלמא עילאה בכסה איהו וכל מילוי באתכסיא, וירחא דא דקוב"ה איהו בלחודוי, ע"כ. א"כ באחד לחדש כאילו אמר חדש לאחד, ב"ה שבידו לחדש:

3עוד באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם. כמו שאמרו במדרש אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי, אימתי בראש השנה, שהסנהדרין יושבין לעשות ראש השנה ביום פלוני, מיד הקב"ה מושיב סנהדרין של מלאכים ואומר להם לכו גמרו מה שתחתונים גוזרין, אומרים לפניו רבש"ע בניך גזרו שיהיה ר"ה ביום פלוני, מיד הקב"ה יושב באותו יום לדון עולמו, והכסאות מוצעות והספרים נפתחים והסנהדרין של מלאכים עומדים לפניו אלו מלמדים זכות ואלו מלמדים חובה, למה כי חוק לישראל הוא, ישראל גזרו חוק ראש השנה, והרי הוא משפט לאלהי יעקב, ע"כ. לזה אמר כאן מקרא קדש יהיה לכם, והוא לשון זימון, כמו וקדשתם היום ומחר ת"א ותזמנינון, למה הוא מקרא קדש, שהוא מזומן לדין. הוא לכם, כלומר בשבילכם שאתם קראתם אותו קדש, זהו יהיה לכם: