שפתי כהן על התורה, במדבר כט:ז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 29:7
Open in the reader →1ובעשור לחדש השביעי הזה וגו'. מאי הזה, הרי בסכות אמר ובט"ו יום לחדש השביעי, ולא אמר הזה, אלא לפי שבתשרי נברא העולם ובזה החדש חטא אדם הראשון, לזה אמר הזה, כלומר הואיל ובזה החדש היה החטא, ראוי הוא שתענו את נפשותיכם, שכולכם הייתם כלולים באדם הראשון, וכמו שחטא בעשירית, שכן אמרו בתשיעית נצטווה ובעשירית סרח, לזה בעשור תענו וגו'. וכבר ביארנו פסוק בראשית ברא אלהים, שהכוונה היתה לברוא אדם בארץ להיותם כמלאכים בשמים ואע"פ שהן בעלי חומר, שנאמר אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם, וכשחטא ולא נעשית הכוונה רצה הקב"ה שתתקיים הכוונה ביום א' בשנה, ויחשב להם כשנה, להיותם כמלאכים, וזה ביום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה, לפי שנברא ונדון בו' בתשרי, ולפי שתשש כחו מחמת שעלה לדין ונתגרש מגן עדן, ופשט מלבושי האור ונתלבש בעור, לזה המתין לו ד' ימים עד העשור עד שנתחזק ונצטווה על הענוי, שבענוי יוצאי חלציו יש לו ג"כ עינוי זהו תענו את נפשותיכם, את דייקא, תענו אותו כח שקבלתם מאדם, לזה בחדש השביעי הזה. ובפרשת אמור כתבנו שם טעם עינוי יום כפור על דרך הסוד עיי"ש. א"כ בערך שיצא בדימוס מקרא קדש יהיה לכם, ובערך שחטא ועניתם את נפשותיכם. ולפי שחטא ביום הששי, לזה הם ששה ענוים, אלא ששתיה בכלל אכילה, לזה הם חמשה. נפשותיכם, בגי' רמוזים בכאן חמשה ענוים. תענו את נפשותיכם, כביכול כמו שכ"י עולה למעלה לאימא עילאה להביא טרף לביתה והיא מעונה, מאכילה נגד אברהם שהיה מאכיל לכל עובר ושב, משתיה נגד יצחק, מרוב החמימות הוא צמא לשתות, וזהו סוד הבארות שחפרו עבדי יצחק, והוא בכלל אכילה, בסוד ויעקוד את יצחק בנו רחיצה נגד יעקב שהוא הצינור הגדול שמושך מימי החסד ומימי הרחמים. סיכה נגד הנצח שמושך משמן הטוב מן החכמה ע"י זקן אהרן. נעילת הסנדל נגד ההוד, שמי שהולך יחף אין לו הוד. תשמיש המטה נגד היסוד, מטה היא עטרה, ולפי שכביכול היא מנועה ביום זה מאלו, כן צוה ביום זה לישראל ג"כ, שלא יתגדלו על אמם:
2ובזוהר ז"ל, ועל דא ביומא דכפורי דאיהו קנוחא דכל חובין ונקוי דילהין, בעיין ישראל לנקאה גרמייהו ולמהך יחפי רגלין כמלאכין עילאין, חמש ענויין בגין לאסתייעא מחמש סטרין עילאין דיומא דכפורי אפיק לון ואינון תרעין דיליה, ואי שתיה קא חשיב דאיהו מסטרא דיצחק הא שית, ואע"ג דבכלל אכילה היא, ובדין אינון שית. ענויא בתראה איהו תשמיש המטה ובדרגא שתיתאה שכיח, ולקבליה אנן עבדין ענויא דא, ע"כ והבן: