שפתי כהן על התורה, במדבר ז:א

1ויהי ביום כלות משה וגו'. נסמכה פרשה זו לפרשת כהנים, לומר שבמקום שיש שלום כאילו שם בית המקדש ושכינה שורה שם, שהוא אחד מג' דברים שהעולם עומד עליהם שהוא השלום, ואמר ויהי שהוא לשון צער, לפי שבאותו היום מתו בני אהרן. והיל"ל ויהי ביום הקים את המשכן וימשח אותו וגו', אבל אמר להקים אז"ל שכל ימי המילואים היה משה מעמידו ומפרקו ויום ר"ח ניסן העמידו ולא פרקו לכך אמר ביום כלות משה להקים, אותו היום כלה הקמתו, וכן כתב רש"י. שמא תאמר שהיה משה מצטער בהקמתו בכל יום ת"ל ויהי שאדרבה ביום כלות הקמתו נצטער לפי שבכל יום ויום מעמידו ומפרקו והיה מקבל שכר על ההעמדה ועל ההפרקה ואותו היום השמידו ולא פרקו ניטל ממנו אותו שכר, שהצדיקים שמחתם היא בעבודתו ית' ואינה עליהם לטורח אלא לשמחה, לזה נאמר ויהי ביום כלות משה הלואי לא כלתה ההקמה ואמר להקים את המשכן ולא אמר להקים המשכן, לרמוז למה שאז"ל שביום שהוקם המשכן התחתון ע"י משה הוקם העליון על ידי מיכאל, לזה בא רבוי ת:

2וימשח אותו ויקדש אותו. קדשו בשם שהיה מזכיר על כל כלי וכלי כמו שפירשתי בפרשת פקודי שנאמר שם י"ח פעמים כאשר צוה ה' וגו', ששם נשמה וחיות לכל כלי וכלי, ואחר כך אמר וימשחם ויקדש אותם, בתחלה כל כלי לבדו ואחר כך חברם כולם כאחד ועשה להם המשחה אחת לכלם כפי כונתו וחבורו:

3ובספרי אז"ל וימשח אותו ואת כל כליו, שומע אני ראשון ראשון נמשחו המשכן קודם כו' ת"ל וימשחם ויקדש אותם, מגיד שלא קדם אחד מהם עד שנמשחו כלם. ובמדרש אמר ר' סימון בשעה שאמר הקב"ה לכהנים על המשכן רמז למלאכי השרת שיעשו גם הם את המשכן, ובעת שהוקם למטה הוקם למעלה והוא המשכן הנעלה שבו מטטרון מקריב נשמותיהם של צדיקים לכפר על ישראל בימי גלותם ולכך כתיב את המשכן, ע"כ. ואע"פ שהמשכן הוקם מאליו שנאמר הוקם וגו', הואיל וההמשחה והקידוש מעכבין שנא' בפרשת פקודי ומשחת את המשכן ואת וגו' וקדשת אותו,, והואיל וטרח וקדש כל כלי וכלי כפי קבלתו העלה עליו כאלו הקימו וכו':