תורה תמימה על אסתר א:ט

1גם ושתי המלכה. אין גם אלא רבוי, מה הוא בששה אוצרות ובמיני יציאות ובסעודת ארץ ישראל ובבגדי כהונה גדולה אף היא בכל אלה פט כל אלה נתבארו לעיל בפסוק ד' בהראותו וגו' ועיין מש"כ שם לענין בגדי כהונה. . (מ"ר)

2גם ושתי המלכה. גם – הגיע זמנה של ושתי לגמם, להבצר, להדרך, למות, וכמש"נ (פ' בראשית) ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאשה וגו' צ הבאור הוא, דאלו היה כתוב וּושתי וכו' שהיה אז מוסיף על ענין ראשון והיה במשמע שלתכלית גדולת המשתה של אחשורוש עשתה גם היא משתה, אבל מכיון דכתיב גם, מורה שהוא ענין בפני עצמו, ומרמז שעשתה היא משתה לתכלית שלה שיצאה מסבת המשתה שלה, שנסתבב הדבר שנהרגה, וע"ד רמז וסמך דריש גם מלשון כריתה וקציצה, כמו אילן שנגמם (שביעית פ"א מ"ח) ובפ"ב מ"ד דכלאים גומם עד פחות מטפח, ובבכורות ל"ז א' חוטין החיצוניות שנגממו, ובחולין צ"ב ב' גוממו עם השופי, ועוד הרבה, ור"ל הגיע זמנה שתעקר הויתה בעולם, וכן הלשון להבצר להדרך סמיך אלשון גם מלשון גומא, שדרך הבצירה והדריכה בבור, והכונה הגיע זמנה לרדת לבור, והוא כפל מלות בענין אחד, והראיה מן ותתן גם לאישה רומז להמבואר בתורה דבנתונה זו גרמה מיתה בעולם, כנודע. . (שם)

3גם ושתי המלכה. תני, א"ר יהושע בן קרחה, מה ראה הכתוב לפרסם סעודתה של ושתי – כדי להודיע לאיזו שלוה אסתר נכנסת צא דלולא הודעה זו לא היה ניכר כ"כ גדולת אסתר בהמלוכה, דהיה אפשר לומר שנלקחה לו רק להיות לו לעונג, אבל לא שלקחה חלק בהנהגת המלוכה, משום דכך היה הנהוג במלכותו שהמולכה לא תתערב בעניני הממלכה, אבל מכיון שנראה בגדולת ושתי שנהגה בגדולה וכבוד בהערכת משתה לבדה, ועל מקומה באה אסתר, הרי מבואר שאסתר נכנסה לשלוה וגדולה וכבוד מלכים. . (שם)

4עשתה משתה נשים. תני, מיני גמאים האכילה אותן, רבי יצחק אמר, מיני מתוקים האכילה אותן צב דייק מדלא כתיב משתה לנשים אלא משתה נשים משמע משתה המיוחדת ומסוגלת לנשים, ומפרש חד מ"ד שהאכילה אותן מאכלים קלים הנוחים להגמע לחיך ולגרון [ודייק ג"כ הלשון גם ], וזהו מיני גמאים מלשון הגמיאיני נא, ור' יצחק מפרש מיני מתיקה שזה מקובל יותר לנשים. . (שם)

5בית המלכות. בית הנשים מבעי ליה, אמר רבא, שניהם לדבר עבירה נתכוונו, והיינו דאמרי אינשי, איהו בקרי ואתתיה בבוציני צג פירש"י קרי הם דלועין גדולות ובוציני – קטנות, כלומר באותו מין עצמו הוא אומר להראות יפיה ונס היא לכך נתכונה שיהיו מסתכלין בה, עכ"ל. וטעם דרשה זו מדלא כתיב בית הנשים שהיה במשמע שפירשו הנשים לעצמן בבית מיוחד, אלא בית המלכות, כולם ביחד, ובתשובת מהר"י מינץ סי' ק"י מביא בשם תוס' שנ"ץ איהו בקרי שהעלים גדולים מכסים אותה ואיתתי' בבוציני שהעלים קטנים ואינם מכסים אותה, כלומר, עוד היא מזנה בפרהסיא יותר ממנו, . (מגילה י"ב א')

6בית המלכות. בית הנשים מבעי ליה, אלא מלמד שנתנה אותן בבתים מרווחין מפני שדרכה של אשה מצויה לקלקל צד כשיושבת צפופה ודחוקה רגילה להתקלקל בנדות. , דבר אחר בית המלכות – שנתנה אותן בבתים מצויירין, דא"ר אבין, רוצה אשה בבגדים מצויירין ובבתים מצויירין מלאכול עגלים מפוטמים צה כי כח המדמה בנשים יותר מבגברים, והדברים המצויירים הם נותנות מקום לכח המדמה, ולכן נהנות בו הנשים ביותר. , דבר אחר בית המלכות – שנתנה אותן בבתים הפנימים שלה, כדי שאם ימרוד בעלה של אחת מהן תהא אשתו נתונה מבפנים ולא ימרוד צו עיין לעיל בפסוק א' בדרשה המולך – שמלך מעצמו ע"י שוחד, והיה חשש שימרדו בו השרים, וזה ראתה ושתי למפרע, ולכן הושיבה את נשי השרים בבתים הפנימים, ואם ירצה אחד מהשרים למרוד במלכות בשעת הסעודה יזכור שאשתו יושבת בבתים הפנימים ובין כה אפשר להנקם ממנה, וזה יעצרהו מלמרוד. . (מ"ר)