תוספתא כפשוטה על בבא בתרא א:יא

137. קבר שהקיפתו העיר, בין מארבע רוחות וכו'. ירושלמי נזיר פ"ט ה"ג, נ"ז ע"ד, מס' שמחות פי"ד ה"ט.

238. בין משלש רוחות. כ"ה בכי"ע. ובד: רוחו'. ובכי"ו: רוחותיה, ונמחקו שתי האותיות האחרונות ע"י נקודות מלמעלה.

338-39. בין משתי רוחות זו כנגד זו, יתר מחמשים אמה לכן ומחמשים אמה לכאן, אין מפנין אותו פחות מיכן, מפנין אותו. וכ"ה גם במס' שמחות הנ"ל, אלא שיש שם השמטה ברורה (ע"י דמיון), עיי"ש. וכן פסק הר"מ בפ"ז מה' בית הבחירה הי"ג. ובירושלמי נזיר הנ"ל משתי רוחות. אית תניי תני מפנין אותו. אית תניי תני אין מפנין אותו. אמ' רב חסדא מאן דאמ' מפנין אותו בנתון בתוך שבעים אמה ושיריים, מאן דאמ' אין מפנין אותו בנתון חוץ לשבעים אמה ושיריים. מאן דאמ' מפנין אותו בעשוי כמין גם. מאן דאמ' אין מפנין בעשוי כמין הי"א. ולפנינו שני תירוצים, הראשון שאם הוא נתון בתוך שבעים ושיריים לרוח אחת שבעיר (אפילו הוא יותר מחמישים אמה) הרי דינו כאילו נתון בתוך העיר. 49 עיין עירובין פ"ב מ"ב ומ"ג ובירושלמי ובבבלי שם. התירוץ השני הוא שאם העיר עשויה 50 "בעשוי" הוא באשגרה מלעיל, כרגיל בירושלמי. כמין ג"ם, 51 עיין מ"ש לעיל ח"ג עירובין, עמ' 368, ד"ה ואשר. מפנין אותו, אפילו אם הוא רחוק יותר משבעים אמה ושיריים מכל צד, שהרי עיר עשויה כמין ג"ם חשובה כעיר אחת, אבל אם היא עשויה כמין הי"א אין מפנין מתוכה. ועיין במפרשים, ולא הבינותי את פירושם, והרי בתוך הי"א יש ג"ם. ובירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (קרוב לסופה), ע"ז ע"ג: מה ה"א פתוח מכל צד, כך פותח פתח לכל בעלי תשובה. וכע"ז גם בפסיקתא רבתי פכ"א, הוצ' רמא"ש, ק"ט ע"ב. ועיין בב"ר פי"ב, י', עמ' 109, ובהערות שם. אבל לא מצאתי צורת הי"א פתוחה מכל צד. וצ"ע.

439-41. כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך, ומקבר הנביא. ר' עקיבא אומ' אף קבר המלך, וקבר הנביא, מתפנין וכו'. ירושלמי ומס' שמחות הנ"ל. ובאבות דר"ן פל"ה, הוצ' שכטר, עמ' 104: ואין מקיימין בה (כלומר, בירושלים) קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם מימות נביאים הראשונים. וכשפינו את הקברות מפני מה לא פינום, אמרו מחילה היתה שם שהיתה מוציאה את הטומאה. וברייתא זו ר' עקיבא היא, שסובר שאף קבר המלך והנביא מתפנים, ונשאלת השאלה על הזמן שפינו את הקברות מירושלים, 52 וזו היא עובדא היסטורית, כפי שאנו למדים מן הכתובת של עוזיהו המלך (תרביץ ש"ב ס"ג, ניסן תרצ"א, עמ' 290), שמפורש בה שהביאו לאותו קבר את עצמות עזיהו ממקום אחר (עיין תרביץ שם, עמ' 293). למה לא פינו את קברי המלכים והנביאים, 53 חולדה הנ"ל. ובאבות דר"ן נו"ב פל"ט, עמ' 107, הזכירו גם את קבר ישעיה. וע"ז תירצו: מחילה היתה שם, ודינה כביב שהוא קמור תחת הבית, יש בו פותח טפח, וביציאתו פתח טפח, 54 עיין במשנת אהלות פ"ג מ"ז. והטומאה היתה במחילה, והבניין שעל גביו היה טהור. ועיין מ"ש להלן. ולהלן נגעים פ"ו ה"ב: ואין מקימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה שהיו שם מימות נביאים הראשונים, ולא נזכרה שם דעת ר' עקיבא. ובס' יחוסי תנאים ואמוראים כת"י, ערך ר' יונתן רבו של רשב"נ: ותניא בתוספתא דב"ב פ"א כל הקברות מתפנין חוץ מקבר הנשיא ומקבר הנביא, ר' עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין. אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם, א"ל משם ראייה מחילה היתה להן ומוציאה טומאה לנחל קדרון, ואיתא נמי בתוספתא נגעים פ' בית המנוגע, ובירושלמי בשלהי מס' נזיר, ובמס' שמחות, ומשום דאתא לידי כתבתי כאן וכו', ועיין להלן שם מ"ש בשם הריצב"א. ובראבי"ה כת"י סי' תתקפ"ה: ותניא בבבא בתרא פ"א ובתוספתא דנגעים פרק בית המנוגע ובמס' שמחות ובנזיר בירושלמי ובברייתא דאבות דר' נתן פ' בעשרה מאמרות תניא כל הקברות מתפנין חוץ מקבר הנשים 55 צ"ל: הנשיא, כביחוסי תו"א הנ"ל. ומקברי הנביא, ר' עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין. אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה בירושלים ולא נגע אדם בהם מעולם. אמר להם משם ראיה, מחילה היתה מוצאה הטומאה לנחל קדרון. ואני נסחתי', והיא ראיה לפתרון הר"ר יצחק (= הריצב"א). ונ"ל דה"פ המחילה היתה בירושלים, ולא הקבר, אבל דרך המחילה היו הולכים לנחל קדרון, ושם היתה הטומאה, דהיינו הקבר, אבל בירושלים מתפנין מפני עושי טהרות, ובנחל קדרון אין מכשול, שאין דרך בני אדם לשם, וביר' (= ובירה) היתה לכבוד מלכים בנויה בירושלים על פי המחילה, ור"ע סבר ששם היה הקבר. ובמדרש תנאים (הוצ' רד"ץ הופמן, עמ' 115): ד"א לא תשיג גבול רעך במשנה בין קבר מלך לקבר נביא הכת' מדבר, ועיין בהערה שם ובספרי דבי רב לר' דוד פרדו רמ"ט ע"ב וע"ג. והתוספתא שלנו הובאה גם בכפו"פ פ"ו, עמ' ע"ט, ותשב"ץ ח"ג סי' ב'. ועיין בשו"ת מהרי"ט יו"ד סי' ל"ז, שציין לו בח"ד כאן, ובשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' רל"ג (וציין לו בטוב ירושלים לירושלמי נזיר במקומו). ועיין בפאת השלחן הלכות א"י סי' ג' ס"ק כ"ג ובשירי מנחה כאן.