תוספתא כפשוטה על בבא בתרא א:ח

129-30. ר' עקיבא או' לכל רוח הוא עושה מרח' חמשים אמה חוץ ממערבה מפני שהיא תדירה. במשנתנו פ"ב מ"ט: אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר. ר' עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה. ונסתפקו בבבלי כ"ה א' אם הכוונה היא שלכל רוח עושה בלי הרחקה, חוץ ממערבה שהוא מרחיק, או שהכוונה היא שלכל רוח הוא עושה ומרחיק, חוץ ממערבה שאינו עושה כלל. ומביא התלמוד את הברייתא שלנו שמוכח מלשונה שממערבה אינו עושה כל עיקר. ובס' הנר לר"ז אגמאתי 187 ע"ב (בשם רב"ס) מעתיק: דתניא בתוספתא ר' עקיבא אומ' וכו', ומעתיק את לשון הבבלי, כדרכו. ובכמה כי"י הבבלי (עיין דק"ס, עמ' 108, הערה ח'): מאי טעמא (או: טעמא מאי) מפני שהיא תדירא. ובתוספות שם, ד"ה מפני: לא גרסינן מאי טעמא, דמן הברייתא היא, דהכי איתא בתוספתא, ובבבלי שם פירשו תדירא בשכינה, אבל בירושלמי בסוגיין (פ"ב ה"ט, י"ג ע"ג) מוכח שהכוונה כפשוטה שהיא תדירה ברוחות, כמו שהעיר בהגהות יפה עינים. 33 ועיין ביפה עינים שם כ"ה א' שהזכיר את הרז"פ (= הרב זכריה פרנקל) בפירושו לירושלמי. והוא מן היחידים מרבני הדור העבר ומגדוליו שהזכיר בכבוד את פירושו של ראש ביה"מ הקונסרבטיבי בבריסלוי, עיי"ש שחלק עליו. וכן הזכירו הגר"מ באיארסקי בהקדמה לפירושו ירושלים הצרופה לירוש' ב"ק, ווארשא תרס"ד.