תוספתא כפשוטה על בבא בתרא י:א
תוספתא כפשוטה על בבא בתרא · Tosefta Kifshutah on Bava Batra 10:1
Open in the reader →11. האומ' נתתי שדה פל' לפל' וכו'. שתי הבבות כאן בבבלי גיטין מ' ב', בשינוי סדר, כלעיל בסמוך פ"ט, שורה 37.
21-2. לא אמר כלום, שמא זכה לו על ידי אחר. בבבלי הנ"ל: חיישינן שמא זיכה לו ע"י אחר. ובתוספות שם, ד"ה חיישינן: האי חיישינן הוי וודאי וכו'. ובגמרא להלן שם: הודאת בעל דין כמאה עדים דמי. מי אוכל פירות וכו'. וברשב"א התקשה מאד בסיגנון התלמוד, והיה צריך לומר: מי הוא בעל דין, וגם מאמר רבה אינו מובן, והרי הברייתא לא הזכירה כלל השלשת הפירות. ומשום כך כתב הרשב"א שהיה מסתבר לו לפרש שהשאלה היתה על הבבא שלנו שאמרו בה: חיישינן שמא זיכה וכו', ופירשו שיש כאן ספק שמא זיכה, או לא זיכה, ולפיכך שאלו אם "חיישינן", מי אוכל פירות. אבל בסוף הסיק הרשב"א: אלא שמצאתי בתוס' ב"ב פ[עשירי] 1 כן מעתיק בנ"י שם, עמ' ק"ב בשמו. וכ"ה במגיד משנה פ"ד מה' זכייה ומתנה הי"ב, אלא שלא הזכיר את שם הרשב"א. האומר נתתי שדה פלוני לפלוני והוא אומר לא נתן לי, לא אמר כלום שמא זכה לו ע"י אחר, מדקתני לא אמר כלום, משמע שהוא אוכל פירות כדברי הנותן, והודאתו של זה אין בה ממש. ולפי זה מודה רבינו לשאר כל המפרשים שאין בהכחשתו ממש, משום שכיצד יכול לומר לא נתן לי כלום, והרי אינו יכול לדעת.
32. ואם אמ' כתבתי שטר ונטלתי מעות וכו'. בבבלי לא נזכר "ונטלתי מעות", ולכאורה בנותן מתנה גרידא עסיקינן. אבל להלן בבבלי שם בכמה נוסחאות: 2 עיין בהוצאת רמא"ש פלדבלום. מי אוכל פירות, רב חסדא אמר מוכר אוכל פירות. ובחי' הרשב"א הנ"ל שם: מוכר אוכל פירות, ואיכא נסחי דכתיב בהו מזכה , ולספרים נמי מוכר, לא דקדק בלשונו, לפי שהדין אחד בין במוכר בין בנותן. ועיין בתוספות שם, ד"ה הודאת.
43. האומר עשיתי פלני עבדי בן חורין וכו'. בבא זו נשמטה בכי"ו ע"י הדומות, וישנה בד, בכי"ע ובבבלי הנ"ל.
54. שמא זיכה לו על ידי אחר. ונחלקו הראשונים אם הוא צריך גט שחרור, עיין בהשגות הראב"ד על הרי"ף גיטין פ"ד סי' תס"ט ובר"ן שם ובטיו"ד סי' רס"ז.