עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתוספתא כפשוטה על בבא בתרא

תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ט:יד

תוספתא כפשוטה על בבא בתרא · Tosefta Kifshutah on Bava Batra 9:14

Open in the reader →

140-41. האומ' עשיתי פל' עבדי וכו'. ירושלמי פ"ח ה"ח, ט"ז ע"ג, גיטין פ"א ה"ו, מ"ג ע"ד, בבלי שם מ' ב' הנ"ל.

241. הרי הוא בן חורין. וכ"ה בבבלי הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: הרי זה זכה. ולפ"ז אין כאן ספק בפיסוק הבבות. ובירושלמי מוסיף אחרי בבא זו: ר' חייה בשם ר' יוחנן ובלבד בשטר. וברישא (בירושלמי היא הסיפא) לגבי שדה אמרו בירושלמי שבלשונות כאילו, לא אמר כלום, אבל גבי עבד יצא לחרות ומשום שיצא עליו שם בן חורין. 41 עיין בבלי ט' א'. ולפיכך אמר ר' יוחנן שצריך שטר שחרור, וכפירוש רש"י בגיטין בשם "ואני שמעתי". והוא פירוש הגאונים, עיין אוה"ג שם, עמ' 79 סי' ר"ה. 42 עיין בקושיית רש"י שם ובאוה"ג להלן שם, עמ' 80, סי' ר"ז. ואף משם יוצא שגם הגאונים גרסו "וכולן בשטר" בין אצל שדה ובין אצל עבד, וכ"ה בכל כתה"י שציין רמ"ש פלדבלום במס' גיטין שהוציא לאור. ועיין בתוספות ב"ב קמ"ט ב', ד"ה קא, ומוכח שלא היתה להם הגירסא "וכולן בשטר" גבי עבד, ולא מצאתי להם חבר. ועיין קצות החשן סי' רנ"ב ס"ק ג'.

342-43. יעשהו בן חורין, ר' אומ' זכה, וחכמים או' לא זכה. וכופין את היורשין לקיים דברי המת. הובאה בתשובת ר' יעקב מקורשן בשו"ת מהר"מ מרוטנבורג ד' קרימונא סי' ע"ט, עיי"ש מ"ש ביחס לבבלי שם מ' א': יעשה לה קורת רוח, כופין את היורשין ועושין לה קורת רוח. ולבבא זו בתוספתא רמז גם בתוספות הרא"ש כאן (לפי שטמ"ק) קנ"א סע"ב. ואשר לשיטת התוספתא כאן ודברי הבבלי מ' א' הנ"ל, עיין מ"ש לעיל ח"ח (גיטין), עמ' 868, ד"ה ולהלן ב"ב ספ"ט ואילך.

443. רבן שמעון בן גמליאל אומ' הכותב דיותימין בלעז הרי זה כמתנה. וכ"ה בד. וכן גם בירושלמי כאן (אחרי הברייתא שלנו): תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הכותב דיאתמון בלעז וכו'. ובכי"ע כאן גירסא "מתוקנת" (כדרך כת"י הזה): הכותב דייתיקי בלעז וכו'. ובירושלמי שם אמרו שלא ידעו פירושה, ע"ש. 43 ועיין יסטרוב ערך דאיתימון ופינלס דרכה של תורה, עמ' 133. ובס' המעשים בתרביץ ש"א ס"ב, עמ' 42: כתב בכתב דייתיקי למעלן מ[שם מתנ]ה, ולמטן הוט[ל] שם לשון אידייתמין. וכבר העיר לנכון ר"א גולאק בתרביץ ש"א ס"ד, עמ' 144 ואילך, על הלשון המצוייה בשטרות בפפירוסים היווניים: τάδε διεθέμην, ואעפ"י שכתב בלשון עבר הרי השטר מועיל, עיי"ש. ועיין מ"ש בפירושי לירושלמי שם, כיר"ז. ולפ"ז חולק רשב"ג על הת"ק בירושלמי וסובר שגם ב"נתתי" מועיל, כשיטת הבבלי והתוספתא (לפי פשוטה).