תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ב:ט
תוספתא כפשוטה על בבא בתרא · Tosefta Kifshutah on Bava Batra 2:9
Open in the reader →122. החזיק האב בפני שנים, שנה הראשונה, בפני שנים וכו'. בד: החזיק האד 21 האדם, והוא "תיקון" משובש, וצ"ל: האב, כבכי"ו, ויש כאן אשגרה מוטעית מלעיל, והנכון הוא בכי"ע ובהי' הרמב"ן. וכו', ובכי"ע לנכון: החזיקה בפני שנים וכו', וכן מעתיק בחי' הרמב"ן נ"ו א', ד"ה מתני'. ועיין במשנתנו פ"ג מ"ד.
223. הרי אילו שלש עדיות. וכ"ה במשנתנו הנ"ל. ופירושו שהן שלש עדיות שלמות (ואין כאן חצי דבר), שהרי כל אחת מועילה לעניין תשלומי פירות של המחזיק, אם לא ימצא עדות על השנה השלישית (כפירוש הרי"ף כאן פ"ג סי' תשמ"ז), או שכל אחת רואה מה שיכולה לראות בזמן אחד (כפירוש בעל המאור שם), או שכל אחת מעידה על דבר שלם, והיינו שראו את המחזיק אוכל את השדה בחזקת שהוא שלו, אלא שאנו זקוקים לעוד עדויות, כדי להוכיח שלא יצאת מרשותו אחרי השנה, ונמצאת עדות הראשונה כהתחלת עדות שניה, והן כולן מעידות על דבר אחד שהשדה היתה ברשותו כל הזמן ולא יצאת מרשותו ובדבר אחד מעידות (כפירוש הרמב"ן במלחמות ב"ק פ"ז סי' קל"ב), והוא שלא כר"ע שסובר שגם כאן הוא חצי דבר, עיין להלן. ואמרו במשנתנו שאם הוזמו משלשין ביניהן. ושאלו הראשונים, למה משלמות שתי הכתות הראשונות, הרי יכולות לטעון שלא באנו להוציא את הקרקע מידי הבעלים, אלא לחייב את המחזיק לשלם את הפירות, ותירץ הר"י מיגש "דקמרמזי רמוזי" (כבבלי ב"ק כ"ד ב'), שהן רומזות אחת לשנייה, ומראות שיש כאן עוד כתות. אבל בחי' הרמב"ן נ"ו א' הנ"ל פירש שאין צורך בכך, שהרי כאן המחזיק שאוכל פירות הביאן, ואין אדם מביא עדיות לחייב את עצמו 22 עיין בבלי ב"מ כ"ח ב'. ולפיכך אין לו צורך בעדיות. והם יודעים שיש בידו עוד עדיות להעמיד את השדה בידו.
3והן עדות אחת. וכ"ה במשנתנו הנ"ל, אלא שבנוסחאות שלנו הוסיפו: להזמה, ומלה זו איננה ברוב רובן של הנוסחאות, ואף ר' יהוסף אשכנזי מחקה (עיין במלא"ש). ופירשו רוב המפרשים שהן עדות אחת להזמה, שאין משלמין עד שיזומו כולן. אבל הר"י מיגש צירף בבא זו לבבא שלפניה במשנתנו: שלשה אחים ואחד מצטרף עמהם, ועליה אמרו שהן עדות אחת להזמה, שאם הוזמו אין משלמים כלום, מפני האחים, שנמצאים גורמים שאחיהם ישלמו על ידיהם. וכבר סתרו הראשונים את דבריו 23 יד רמה למשנתנו נ"ו ב' סי' ח' ועוד. ע"פ סנהדרין כ"ח א': הזמה מעלמא קאתי, עיי"ש. והרמב"ן נ"ו א' הוסיף לסתור פירוש זה מן התוספתא כאן: ובתוספת' תני נמי הכי בלא אחי וכו', כלומר, הרי כאן לא נזכרו אחים כלל, ובהכרח שעדות אחת להזמה פירושה כפירוש רוב המפרשים, ואינה שייכת לאחים כלל.
425-26. היו הן הראשונים והן האחרונים ונמצאו זוממין, בראשונה, אין בידו כלום, שנייה, הרי בידו שנה אחת וכו'. ירושלמי ב"ק פ"ז ה"ד, ה' ע"ד, מכות פ"א ה"ח, ל"א ע"א. ופירשו בירושלמי שם שלא העידו בכרך אחד אלא בכמה עדיות, והיינו שחקרו אותם מה ראו בשנה ראשונה, 24 עבודה, הכנסת פירות וכו'. ואחר כדי דבור העידו כן על שנה שנייה, וכן בשלישית. וממילא אם הוזמו על הראשונה כבר נפסלו, וכל העדיות שלהם אח"כ הן בטלות, ואין בידו כלום, אבל אם הוזמו בתחילה על השנייה הרי כשהעידו על הראשונה עדיין כשרים היו, ויש בידו שנה אחת, וכשיבואו אחרים ויעידו על עוד שתי שנים, חזקתו קיימת. וכן הדין אם הוזמו על השלישית, הרי שתי העדיות הראשונות קיימות. אבל אם העידו על השלש שנים בבת אחת, עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ועיין לעיל ב"ק פ"ז הכ"ג.