תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ה:ו

124-25. ולא יהא מערב יין ביין וכו'. בד ובכי"ע לנכון: מים ביין וכו', כלומר יותר ממה שנהגו, עיין לעיל ב"מ פ"ג הכ"ז. ובתס"ר ח"ד (ירושלים תרצ"ט), עמ' 195 (בתיקונים והוספות), ציינתי למקבילה בתו"כ (וציין לו בח"ד כאן) ויקרא, חובה, פכ"ב ה"ז, כ"ח ע"א, לגירסאות המיוחס להר"ש שם, וקה"ר רפ"ו, ויש להוסיף קה"ר שם פ"ט, י"ג הנ"ל, וקהלת זוטא רפ"ו, עמ' 105, ובכולם הגירסא היא "מים ביין" כגירסת ד וכי"ע. ואעפ"י שגם יין ביין אסור לערב, 29 עיין במשנת ב"מ פ"ד מי"א ומי"ב. אבל כאן מדברים במנהג הרמאין, ומים הם יותר בזול. וקשה היה לגלות זיוף זה. ובתו"כ הנ"ל קורא לזיופים הללו: דברים שאי אפשר לדעתן.

225. מי בלקיא בשמן. וכ"ה בד. ובכי"ע: מי כגלקיא. ובתו"כ כי"ר, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' קכ"ד: מיגול בקייא (צ"ל: מי גולבקייא). וכן במה"ג ויקרא, עמ' קל"א, וכן בערוך ערך גלבק (בשם הספרא): מי גלבקיא, ובמיוחס להר"ש לתו"כ כ"ו ע"ד: מי גובלקיא, ובפירוש הראב"ד (כ"ח סע"א): בלבקיא בשמן. 30 בילקוט שם בטעות: בלנקי (וחסרה שם המלה "מי") בשמן. ובקה"ר הנ"ל (בכ"י): 31 בדפוסים: מי בלקיא. מי בלבקיא 32 בקה"ז: מי בקי בשמן. ועיין בפי' הראב"ד לתו"כ הנ"ל. בשמן. והנכון הוא: מי גלבקיא (או: גולבקיא), והכוונה לצמח γλαύκιον. המגדל מין שומשומין, עיין מ"ש ר"ע לעף בפלורה ח"ב, עמ' 370. ולעיל ב"ק פ"ז ה"ח: ואת החומץ בשמן, אע"פ שאמרו אין השמן מקבל דלוס, וכן להלן בסמוך: וחומץ בשמן, ועיין מ"ש בב"ק שם, ד"ה ואף הבבא שלנו.

3מי מעין בדבש. בד: מי מעיין בדבש, ובכי"ע: מי מאון בדבש. ובתו"כ הנ"ל: מי מעיין בדבש. ובכי"ר: מי מיעיין בדבש. וכגירסת הדפוסים שם הוא גם במה"ג, בילקוט ובראב"ד שם. ופירש הראב"ד: מי מעים. מי שליקת המעים, לאחר שהוציא הפרש ורחיצתו, מפני שהם נקרשים, ודומים במראיהן לבנים. ורבינו הלל שם (מ"ה ע"א) לא פירש בו כלום. ובמיוחס להר"ש: מי מגיין בדבש. עשב הוא. ס"א מי מעיין. ובקה"ר: מי מאוס בדבש. ובכ"י שם: מי מאוז 33 ברור שאינו עניין לצמח Mays, שלא היה ידוע באותו זמן, עיין מ"ש לעף בפלורה ח"א, 799. בדבש. וגירסת המדרש מאשרת את גירסת כי"ע כאן, ואין מי מאוז, אלא מי מאון, בחילוף זי"ן ונו"ן סופית, עיין מ"ש לעיל ב"מ פ"ה הי"ג, ד"ה רבן שמעון, ובהערות 20–23 שם. סוף דבר הגירסא מי מעיין, מעים, היא מאד חשודה בעיני. ועיין מ"ש להלן בסמוך.

4סלת בדבש. פיסקא זו חסרה בתו"כ ובקה"ר הנ"ל. ובבבלי סוטה מ"ח ב': כל הניצוק טהור, חוץ מדבש זיפים וכו' (מכשירין פ"ה מ"ט) וכו' דבש שמזייפין בו. ופירש"י: שהוא עב מאד, והרי הוא כמחובר וכו', מתוך שהוא טוב ועב מערבין בו מים ויין ואין ניכרות בו. ולא פירטו את הזיוף, משום שדבש היה נתון להרבה זיופים. וכן כותב גם פליניאוס 34 תולדות הטבע סי"א פי"ד, 36. על דבש טוב: תכונות נפלאות בו לבני תמותה אלמלי נטית הזיוף בבני אדם לקלקל הכל. 35 ni fraus hominum cuncta pernicie corumperet.

5וחומץ בשמן. כ"ה בד ובכי"ע. ובכי"ו נשמטה המלה "בשמן" בטעות. ועיין מ"ש לעיל בסמוך סד"ה מי בלקיא. ופיסקא זו חסרה בתו"כ ובקה"ר הנ"ל.

6קומוץ במור. בד: חומץ במור, ובכי"ע: קמוץ במור. ובתו"כ הנ"ל: קומוס 36 כ"ה בכי"ר, בראב"ד ובפי' רבינו הלל. וכ"ה בפי' הרמב"ן ורבינו בחיי שמות ל' כ"ג. ולפנינו, וכן בילקוט: קימוס, ועיין הערה 37, והסדר שם: חלב חמור... קומוס. וכ"ה בקה"ר. במור. 37 במיוחס להר"ש: כמוס במוך . ]מוך[ הוא צמר גפן, קוטין בלע"ז. וקומוס הוא מין גרוע ודומה לו. והוא חילוף מצוי, עיין מ"ש בתס"ר ח"ד, עמ' 40, ד"ה המור והקומוס. וכן בקה"ר: קומוס במור. ופירש הראב"ד בתו"כ: קומוס במור. מיני שרפים הם, אלא שהמור יש בו חשיבות יותר משאר שרפים, והוא ממין ידוע. ובפי' רבינו הלל שם, מ"ה ע"א: קומוס וכו' היינו שמטילין בדיו שקורין אותו בלשון יון קומידי (κομμίδιον) וכו'. ועיין מ"ש ר"ע לעף בפלורה ח"א, עמ' 308. ויש להוסיף שגם פליניאוס כותב 38 תולדות הטבע סט"ז פי"ח, 40. שגומי של אשוח ידוע (picea) הוא כל כך דומה ללבונה (tus) שאין להבדיל ביניהן, ומשום כך נפוץ הזיוף בסיפלאסיא. 39 רחוב מוכרי בשמים בעיר Capua.

726. חול בפול. וכ"ה בתו"כ הנ"ל, ובמכילתא משפטים פי"ג, עמ' 294, ובקה"ר חסר. ופירש במיוחס להר"ש: חול בפול, והוא מן קטנית, ועוקרין אותו, והחול מצוי בהם, וזה ערב מחול אחר. ועיין מ"ש בזה לעיל ב"ק פ"ז ה"ח, ד"ה ואף הבבא שלנו, ובהערה 20 שם.

8עלי גפנים בפילון. וכ"ה בתו"כ ובקה"ר הנ"ל. ופילון, φύλλον, הוא מין ממיני ההדסים, ועלי גפנים דומים לעליו.

9חלב חמור בקטף. וכ"ה בתו"כ 40 בילקוט גורס בתו"כ: בקטב , והיא היא, עיין מ"ש לעיל ח"ב (שביעית), סוף עמ' 556, ואילך. ובקה"ר הנ"ל. ובפי' הראב"ד: הקטף הוא הצרי, והוא מקטיפת היניקות של אילן ידוע וכו', והם ירוקים כחלב החמור, ובעלי האונאות מערבין אותו בו. ועיין מ"ש על זיוף הקטף ר"ע לעף בספרו פלורא ח"ג, סוף עמ' 391 ואילך.

10סיקרא בציר. כ"ה ("בציר") בכי"ע, בד ("בצורי") ובקה"ר. ובכי"ו נשמטה המלה "בציר" בטעות. וכנראה שהכוונה לערוב סיקרא (צבע אדום) בתוך ציר של דגים (שהיו מערבין בו יין). 41 תוספתא ע"ז פ"ד (כי"ע) סה"י, שם פ"ז הי"ד.

11וכוסבורין בפלפלין. בד: וכסבורת, ובכי"ע: וכוסברת. ובקה"ז כוסבר בפלפלין. אבל בקה"ר 42 במקבילה בקה"ר פ"ט השמטה קטנה. פ"ו: כרשינים בפלפלין. ועיין מ"ש ר"ע לעף בספרו פלורא ח"ג, עמ' 242, ושמא צ"ל לפנינו: וכוסבורין [בתלתן. וכרשינין] בפלפלין. עיין מ"ש לעיל ב"ק פ"ז ה"ח, שורה 38–39, ד"ה והמערב את הנידה בתלתן.