תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ו:ד

16-8. הלוקח קנקנים מחבירו ונמצאו פיטסות ונשתברו, חייב להעמיד לו דמי קנקנים, אבל לא דמי יין. כלומר, ונמצאו [נאות] מגופרות, כלעיל. וכל הברייתא בדינא דגרמי להרמב"ן (ד"ו קי"ד ע"ד, ד' ירושלים ס"ב ע"א) ובמגיד משנה ספ"ו מה' זכייה ומתנה, וציינתי להם בתס"ר, ח"ב עמ' 143. וכתב הרמב"ן שם שאינו חייב משום דינא דגרמי, משום שעיקר המעשה הוא ע"י הלוקח, והמוכר אינו אלא כמשיאו עצה שאינה הגונה לו, ומביא ראיה מב"ב שאמרו על התנא הסובר במוכר זרע ולא צמחו שמשלם לו דמי הוצאה שהוא רשב"ג, ואין הלכה כמותו, ואם יש כאן דינא דגרמי, למה אין הלכה כמותו, 14 ועיין גם בחי' הרשב"א צ"ג ב', ד"ה ויש אומרים, ובחי' הריטב"א שם, ד"ה רשב"ג. ועיין במאירי, עמ' 421, ובחי' הר"ן רפ"ו עמ' 324. ולא זו בלבד שלא שמענו שרשב"ג סובר כר"מ ודאין דינא דגרמי. והביא שם מס' המקח והממכר לרב האיי שער ח' (צ"ל: מ"ו) שלא חייב רשב"ג אלא משום קנס, עיין שם שהרחיב והעמיק. ועיין חו"מ סי' רל"ב סעיף כ"א ובאור הגר"א שם ס"ק ל"ה, ובשירי מנחה ציין לשו"ע אה"ע סי' נ' סעיף ג', ולביאור הגר"א שם [ס"ק ט'].