תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ט:ו
תוספתא כפשוטה על בבא בתרא · Tosefta Kifshutah on Bava Batra 9:6
Open in the reader →117-19. האומ' תנו מאתים דינר לפל' ושלש מאות לפל' וחמש מאות לפל', אין או' כל הקודם בשטר זכה, אלא כולם חולקין בשוה. יצאת כתובת אשה ובעל חוב עליהן, כולן נותנין בשוה. בבבלי קל"ח א' וגיטין נ' ב': שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני וג' מאות לפלוני אין אומרים כל הקודם בשטר זכה, לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מכולן. 16 כן הגירסא בכל הנוסחאות ובה"ג ובראשונים. ופירש הרשב"ם: קודם שקבלו המעות, או שקבלו קרקע, עיין גיטין נ' ב'. ועיין ח"ד. ועיין מ"ש להלן פי"א הי"ג שורה 57, ד"ה יצאת. ולא נזכר כיצד הם חולקים. ואף לא נזכר שם בשום נוסח "בשוה". ופירשו כל המפרשים בבבלי שחולקים לפי חשבון המעות. ובמשנת כתובות פ"י מ"ד: מי שהיה נשוי שלש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושלזו מאתים ושלזו שלש מאות ואין שם אלא מנה חולקות בשוה 17 וכאן אין ספק בפירוש. וכו'. ובבבלי שם צ"ג א': רבי אומר אין אני רואה דבריו של ר' נתן באלו, אלא חולקות בשוה. ופירש"י שהכוונה בשוה ממש. וכן פירש הרי"ף שם בפ"י סי' שנ"ט. 18 ועיין בתשובת הרי"ף שנדפסה בגליון הרי"ף שם, והנוסח הערבי נתפרסם ע"י ר"ב כהן ב־JQR הצופה האנגלי סדרא חדשה חי"ט (1928–1929), עמ' 379 ואילך, ותרגום עברי שם עמ' 401 ואילך. ועיין בהשגות הראב"ד במקומו. ודייק מן הלשון "בשוה" שכוונתו בשוה ממש. 19 בניגוד לפירוש ר"ח (עיין אוה"ג כתובות, ליקוטי פר"ח, עמ' 73) שפירש שחולקין לפי ממון. וברי"ף כאן פ"ח סי' תתע"ו חילק בין הסוגיא בכתובות ובין ההלכה שלנו, מפני שכאן אנו הולכים אחרי כוונת הצוואה, וחולקין ונותנין לפי הממון. וכן פירשו כל המפרשים בסוגייא כאן. 20 וכן פירש הר"ח גם את הסוגייא שלנו, עיין בתוספות גיטין נ' ב', ד"ה גובה (ומ"ש שם: ונראה שיש לחלק, אין כוונתם לחלוק על פירוש הר"ח, אלא שאין ההלכות דומות, וכמו שפירש הרי"ף). ועיין בשאר הראשונים בגיטין שם. ברם אם נלך בשיטת הרי"ף המדייק מן הלשון "בשוה", הרי מפורש בתוספתא שאף כאן חולקים "בשוה" ואין הבדל בין צוואה לשאר שעבוד וצ"ע. וכנראה שפירושו "בשוה" כאילו כל השטרות ניתנו בזמן אחד, וכולם שוים, ונותנין לפי הממון. ושאר כל החילוקים וההגבלות שנתנו שם הראשונים בבבלי כאן וגיטין מתייחסים גם לתוספתא כאן. 21 ההבדל שנתנו הראשונים בין נתן סכומים שונים לסכום אחד לקוח מפירוש הראב"ד, עיין במאירי כאן, עמ' 574, ובגיטין שם.
219-20. אבל אם אמ' תנו מאתים דינר לפל' ואחר כך שלש מאות וכו'. בבלי הנ"ל, ופשוטה היא.