תוספתא כפשוטה על בבא קמא ב:יב
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 2:12
Open in the reader →164-65. מסקלין דרך רשות הרבים דברי ר' יהושע. לעיל שביעית פ"ג ה"ה, עיין מש"ש בתוספתא כפשוטה ח"ב, עמ' 514. וסובר ר"י שמן הראוי לכתחילה לעשות כן, מפני שהוא ממעט את שטח התקלה, אם הוא מסיר את האבנים מאמצע הדרך ומניחן לצדדין זו על גב זו, עיין להלן.
266. או למקום הטרשים. כלומר, במקום שאין הרגל מצויה, כעין פירושו של בעל מנ"ב, עיין בתוכ"פ הנ"ל, עמ' 515.
366-67. והמסקל נוטל מן האמצע ונותן לצדדין וכו'. חוזר לדברי ר' יהושע שמתיר לסקל, ומבאר כיצד יעשה.
467-68. אע"פ שאמרו הרי הוא כמסקל מלפני בהמה וכו'. כלומר, אעפ"י שלכאורה נראה שהוא מקלקל יותר (כדברי ר"ע), מ"מ מותר מפני שממעט את שטח הקלקלה, וכמו שכתבנו לעיל. ומדברי הר"מ בפיה"מ שביעית ספ"ג משמע קצת שהוא פירש שהבבא שלנו מדברי ר"ע היא, עיי"ש, ולכאורה אינו מוכרח.
569. דרך הרואין להלך באמצע וכו'. כלומר, כשרואין שאין בהמה מהלכת באמצע.
669-70. והסומין מן הצדדין. שהם חוששין שמא הולכת בהמה באמצע ותזיק אותם. ובכי"ו בטעות: מן האמצע, ותיקנתי ע"פ ד. וכע"ז גם בכי"ע.
770-71. המסקל נוטל מתוך שדהו ונותן לרשות הרבים, ובא אחר והוזק בהן, הרי זה חייב, אע"פ שאמרו הרי הוא כמסקל מתוך שאינו שלו ונותן לתוך שלו. כלומר, המסקל שהוא נוטל מתוך שדהו וכו' חייב, אעפ"י שאמרו הרי הוא כמסקל וכו' (המאמר היה כבר שגור בפיהם, עיין להלן), כלומר, המסקלים טענו שיש להם רשות לסקל לרה"ר שהרי מסקלין לרשות שלהם, אבל אם הוזק בהם אחר חייב, כלעיל ברישא לדברי ר' יהושע שמותר לשיטתו לסקל רה"ר ולהניח את האבנים ברשות הרבים בצדדין. וכנגד הטוענים הללו אמרו בבבלי כאן נ' ב': ת"ר לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים.