תוספתא כפשוטה על בבא קמא ב:ה

130-31. המפריח גדירו בקוצין ובצרורות לרשות הרבים ובא אחר והוזק בהן הרי זה פטור. וכ"ה ("פטור") גם בד ובכי"ע. ובמשנתנו פ"ג מ"ב: והגודר את גדרו בקוצים, וגדר שנפל לרשות הרבים והוזקו בהן אחרים, חייב בנזקן. ופירשו בירושלמי שם (ה"ב, ג' ע"ג): במפריח (כלומר, את הקוצים), וכ"ה בבבלי כ"ט ב', ל' א'. והמפרשים הגיהו בתוספתא "חייב" ע"פ משנתנו הנ"ל. ושמא חולקת התוספתא וסוברת שאינו מחוייב לצמצם, ואמרו גם על כך, אין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים, ודרכן להיות מבחנין בדרכים. ואשר למהות "המפריח גדירו בקוצין", נראה שהיו נותנין קוצין וזכוכית על גב הגדר וטחין אותן במעזיבה שלא יפלו, ומקצתן היו בולטות מעל גבי הגדר. וכן אמרו במשנת אהלות פ"ח מ"ב: והפרעות היוצאות מן הגדר. ופירש הר"ש שם (בפירושו לתוספתא שם פ"ט ה"ד): פרע היוצא מן הגדר. 7 הלשון בבבלי (מו"ק ה' ב' ומקבילות): אבנים פרועות היוצאות וכו', הוא לאו בדווקא. דרך גדר שנותנין בראשו קוצין וברקנין ועודפין על הגדר ובולטין לחוץ, פרע מלשון גדל פרע. 8 במדבר ו' ה'. וכן פירשו גם הר"מ בפיה"מ ועוד. ובאמת אין הבדל בין פרע לבין פרח, וכן פירושו גם במשנת כלאים ספ"ו: הפרח היוצא מן העריס. ובתוספתא (הנ"ל) הזכירו גם את נתינת הקוצים על גבי הגדר (כלומר, שלא טחו אותם בטיט). והשתמשו בדיבור "מפריח", מפני שהיו למעלה (ובלטו לאויר), עיין מ"ש בהערותי לפסיקתא דר"כ, הוצ' ר"ד מנדלבוים, עמ' 474, ובמקום אחר העירותי גם על לשון הפיוט (לשלמה הבבלי) בתפילת נעילה (המתחיל: ומי יעמד חטא אם תשמור) ביתך יפריחו , כלומר, יגביהו למעלה. ועיין בלשון הר"ש אהלות רפי"א. והסופר לוקיאנוס מעיר (27 Pseudolog) שבא"י (ἔν παλαιστίνη) קראו למבקר שלו "גדר", "סייג" (φραγμός) והוא משער שהשם בא לו ע"י חודי שערות זקנו שנראו כקוצים. והוא מתאים לתאור שהבאנו לעיל.

231-32. נפלו ובא אחד והוזק בהן הרי זה חייב. כמשנתנו הנ"ל. ובירושלמי שם (ג' ע"א): ר' אבהו בשם ריש לקיש דר' מאיר היא, דר' מאי' אמר כל המזיק שלא על ידי מעשה חייב. ועיין ביפה עינים ו' ב'. ומתוך ההמשך בתוספתא כאן מוכח שבנאן שלא כדרכן, ויש כאן נפילת פשיעה. ועיין במשנת ב"מ פ"י מ"ד. ועיין בנ"י למשנתנו, אבל בירושלמי מוכח שהמשניות חולקות ומשנתנו כאן כר"מ, ומשנת ב"מ כחכמים.

332. בנאן כדרכו פטור עד שיתנו לו זמן. בתס"ר כאן, עמ' 89, ציינתי לתוספתא ב"מ פי"א ה"ז, ולהלן שם, עמ' 129, ציינתי לראשונים שהביאוה. ואמרו שם: נפל הכותל מחמת הזועות ומחמת הגשמים אם היה בנוי כדרכו פטור, ואם לאו חייב, נתנו לו זמן וכו', כמשנת ב"מ הנ"ל.

433. בתוך זמן פטור וכו'. משנת ב"מ ותוספתא שם הנ"ל. ובבאורי הגר"א חו"מ סי' תט"ז ס"ק א' (בליקוט) נתן כאן כלל, וכתב: והכלל דבד' אופנים פטור וכו'.

5וכמה הוא זמן, אין פחות משלשים יום. כ"ה בד, בכי"ע ולהלן ב"מ הנ"ל. ובכי"ו נשמטו המלים "זמן אין פחות" בטעות. ובירושלמי כאן סה"ג, ג' ע"ג (ב"מ פ"י סה"ד, י"ב ע"ג): תני ר' הושעיה שלשים יום. ועיין סנהדרין פ"ג מ"ח.