תוספתא כפשוטה על בבא קמא ז:יט

189-90. גנב ברשות הבעלין, וטבח ומכר, אם הגביה (ונתנו לפדיון בנו) הרי זה חייב וכו'. המוקף ליתא בכי"ע ובפירוש רב"ס 61 מובא בס' הנר לר"ז אגמאתי 32 ע"ב. ובהגהות רבינו אפרים על הרי"ף בתמים דעים סי' ס"ח, והביאו רבינו יהונתן, בעמ' 224. ובמשנתנו פ"ז סמ"ה: אבל גנב וטבח ומכר ברשותם פטור. והעירו הראשונים הנ"ל, שהלכה זו היא דווקא בשלא הגביה הגנב ברשות הבעלים, אבל אם הגביה שם חייב. ופשוט שכאן חייב בד' וה' שהרי הגנבה קדמה לטביחה ומכירה. ועיין במשנתנו שם ריש מ"ו ובמכילתא דרשב"י כ"ב, ג', עמ' 193. 62 עיין ר"מ ספ"ב מה' גניבה, ולשונו מגומגמת מאד, עיי"ש. ושמא פסק הר"מ במהדו"ק כרב ששת בב"ב ס"ח א' (אלא שבמהדו"ב חזר בו, עיי"ש פ"א הט"ז) ונשרדו לפנינו המלים "ואחר שידעו שנגנבה" בטעות. ועיין בתוספות ס"ח ב', ד"ה מה. ברם לא מצאתי מי שפסק כרב ששת.