תוספתא כפשוטה על בבא קמא ט:יב

135-36. המבייש את חבירו ערום הרי זה חייב, ואינו דומה מביישו ערום וכו'. בבלי פ"ו ב', ועיין בפירוש ר"ז אגמאתי 37 ע"ב. וברייתא זו מוסיפה על משנתנו פ"ח מ"א (המבייש את הערום וכו' חייב) את הסיפא שאינו דומה וכו'. ומדברים שמביישו בזה שהוא מערימו יותר. 35 עיין בתוספות שם, ד"ה ערום, ובשטמ"ק. וערום לאו דווקא, עיין בבלי שבת קי"ד א' ומקבילה ביומא ע"ז א'. ועיין מגילה כ"ד א', בתוספות שם, ומ"ש לעיל מגילה, עמ' 1209. וכן בספרי האזינו פיסקא ש"כ, עמ' 367 (בבלי יבמות ס"ג ב'): אלו הבאים מברבריא וכו' אין לך אדם בזוי ופגום בעולם אלא המהלך ערום בשוק. ואף לפנינו הכוונה שהיה מכוסה באזור ובא זה והערימו יותר, כרב פפא בבבלי שם פ"ו ב', עיי"ש בתוספות, ד"ה דאתא, ואינו גרוע מהעביר טליתו ממנו שנותן לו ארבע מאות זוז (פ"ח מ"ח). אבל הר"מ בפ"ג מה' חובל ומזיק ה"ב פסק שהמבייש את הערום פטור, ולדעתו המשא והמתן בבבלי עונה גם על משנתנו, וכן היא שיטת רש"י, ר' יהונתן והמאירי. ועיין יש"ש פ"ח סי' י"ט.

236. למביישו לובש. וכ"ה בבבלי הנ"ל (לבוש). ודייק הרא"ש (לפי שטמ"ק) מזה שלא אמרו: מבייש את הערום למבייש את הלבוש, שמדברים באותו אדם שדרכו להיות לבוש והיה במקרה ערום ובא אחר וביישו בערימות.

3ביישו במרחץ הרי זה חייב. כלומר, שהוא עדיין לבוש, דומיא דרישא. ומדברים במקום שבמרחץ שבני אדם עומדים שם לבושים וערומים, 36 עיין מ"ש לעיל ברכות, עמ' 26. ובא אחר והפשיטו את בגדיו, חייב, אע"פ שסופו לפשוט את בגדיו. ובבבלי הנ"ל: אמר רב פפא שביישו על גב הנהר. ופירש הרי"ד (לפי שטמ"ק שם): שיש בני אדם שאין מפשיטין בגדיהן כשרוחצין בנהר עד שהם לתוך המים. והוא מעין פירושנו בתוספתא. ועיין בשטמ"ק כמה פירושים אחרים, ועיין ר"מ הנ"ל.

437. ואינו דומה המתבייש מן היקיר וכו'. במשנתנו פ"ח מ"א הנ"ל ובמשנת כתובות פ"ג מ"ז: בושת. הכל לפי המבייש והמתבייש. ועיין במשנת ערכין פ"ג מ"ד־מ"ה. ועיין בבלי כאן פ"ו א'. ובירושלמי כתובות פ"ג ה"ח, כ"ז ע"ד: לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן. לא דומה מתבייש מן הגדול למתבייש מן הקטן (כלומר, הברייתא שלפנינו). בושת הגדול מרובה ונזקו (כלומר, אם הוא מבייש) ממועט, בושת הקטן ממועט ונזקו מרובה, כפירוש בעל ק"ע, וכן פירש במאירי שם, עמ' 157, עיי"ש. והר"מ (פ"ג מה' חובל ומזיק ה"א) פסק ע"פ הירושלמי, וכן פירש ר' ברוך הספרדי. 37 לפי ר"ז אגמאתי 37 ע"ב. אבל הגאונים 38 לפי שטמ"ק כתובות מ' א'. פירשו להפך, ובבאורי לה' הירושלמי להר"מ, עמ' נ', הערה ט' בארתי שאין סתירה מן הירושלמי לפירושם, עיי"ש. ועיין מש"ש בהערה י' על שיטת רש"י וסייעתו. ועיין יש"ש כאן פ"ח סי' ל"ה.

538-39. בן גדולים המתבייש, לבן קטנים המתבייש. בבא זו נשמטה בד, אבל ישנה גם בכי"ע. ועיין במשנת ערכין פ"ג מ"ד־מ"ה.