תוספתא כפשוטה על ביצה א:ב

14-5. השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים אע"פ גמורות הרי אילו מותרות. וכ"ה מלה במלה בירושלמי ריש פירקין, ובשינויים קלים בבבלי ב' ב', ו' ב'. ופירשו בבבלי (ב' ב') אליבא דרבה: ביצים גמורות במעי אימן מילתא דלא שכיחא היא, ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן. ולרב יוסף שם שטעם האיסור בביצה שנולדה ביו"ט הוא מפני גזירה משום פירות הנושרים, וכן לר' יצחק שם (ג' א') שהיא גזירה משום משקין שזבו, הרי כאן אין דמיון לשניהם. ובירושלמי הנ"ל (והעתקנוהו לעיל, שו' 1–2, ד"ה וכן אמרו) נתבאר שהן מותרות מפני שעדיין אין בהן טעם ביצה ממש, ונתרות אגב אימן.