תוספתא כפשוטה על ביצה א:כב

179-80. אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק של בית רבן גמליאל היו ממלין דלי עדשים ומציף מימן ושולה והצרורות יורדין למטה וכו'. כ"ה ("עדשים") בד, כי"ע וכי"ל. ובכי"ו חסרה המלה "עדשים" ובמקומה פער ריק. ובבבלי י"ד ב': תניא אמר ר' אלעזר בר' צדוק כך היה מנהגן של בית ר"ג שהיו מביאין דלי מלא עדשים ומציפין עליו מים, ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה. והתניא איפכא (כלומר, פסולת למטה), לא קשיא הא בעפרא (עיין מ"ש לעיל, הערה 63) הא בגילי (כלומר, בקש שהוא קל מן העדשים, וצף למעלה). ובמשנתנו הנ"ל (במחלוקת ב"ש וב"ה): רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה. וכתב הרא"ה: פי' ואע"ג דעובדין דחול. ולפירושו זה כיון במאירי למשנתנו ובבית הבחירה שלו, עמ' 80. ולדעת הרא"ה מקל ר"ג על בית הלל ומתיר אף בעובדין דחול. ובתולדות יעקב למהריק"ש מסתפק אם ר"ג מחמיר או מקל, עיי"ש. וכבר העירו הראשונים 67 הר"ח כאן במקומו, עיטור ה' יו"ט, מחלוקת י"ב, הוצ' רמא"י, קמ"ו ע"א, או"ז ח"ב סי' ס', י"ד ע"ד, והמאירי הנ"ל, עיין באהצו"י לירושלמי שהבאנו בפנים. על הירושלמי (כאן פ"א ה"י, ס' ע"ד, שבת פ"ז ה"ב, י' ע"ב): הבורר וכו', וביום טוב סופג את הארבעים וכו', דרבן גמליאל היא, דרבן גמליאל אמר אף מדיח ושולה. ולפ"ז מחמיר רבן גמליאל יותר מבית שמאי, 68 עיין מ"ש לעיל, שו' 77–78, סד"ה והברייתא. וסובר שלא הותרה ברירה ביום טוב כלל. וכן מסיק בבית הבחירה הנ"ל: ומכל מקום למדת מדבריהם שרבן גמליאל להחמיר בא, ואין גורסין אף, וכן לא העתיק את המלה "אף" מן הירושלמי. וכן כותב מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, ריש עמ' 1012: בירושלמי שלנו נשתבש ונוסף "אף". ברם אין להגיה בשום אופן את כל נוסחאות המשניות, ואף בבית הבחירה למאירי שם מעיד: אלא שברוב הספרים גורסין אף. ובירושלמי בוודאי ובוודאי שאין להגיה, שהרי כ"ה גם בשרי"ר, עמ' 84, שו' 15, בר"ח, בעיטור ובאו"ז (הנ"ל). ובעל כרחנו אנו אומרים ש"אף" בא לחלוק על בית שמאי, כלומר, אף [הוא] מדיח ושולה, והוא מחמיר. ועיין במבוא לנוה"מ הנ"ל, עמ' 1007–1032, שמנה את ה"אפין" ששנויים במחלוקת, ובוודאי שאין להגיה בכל מקום במקור אחד ע"פ השני.