תוספתא כפשוטה על ביצה ב:יג

149. של בית רבן גמליאל היו מכבדין בין המטות ביום טוב. בכי"ו בטעות: זוקפין בין וכו'. ובמשנתנו פ"ד מ"ז, עדיות פ"ג מי"א: אף הוא אמר שלשה דברים להקל וכו' מכבדין בין 29 עיין דק"ס, עמ' 53, הע' ח', ומ"ש להלן. המטות וכו', וחכמים אוסרין, כמפורש לעיל שבת פ"ט הי"ג שאין מכבדין לא בשבת ולא ביום טוב, עיי"ש. ובכי"ל: את המטות וכו', וכן להלן לפנינו, שו' 51, עיי"ש ועיין דק"ס (הנ"ל, ולהלן שם, הערה ט'). ובבבלי כ"ב ב': אין מכבדין בית (עיין מ"ש להלן) המטות ביום טוב. ושל בית רבן גמליאל מכבדין.

250. אמר ר' לעזר בי ר' צדוק פעמים הרבה אכלנו וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע ובכי"ל: אכלתי וכו'. וכן ביוחסין השלם, 26ª: בתוספתא בפרק ב' דיו"ט וכו' פעמים הרבה אכלתי וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"ב ה"ז, ס"א ע"ג. ובבבלי הנ"ל: פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל וכו'. וכל השינויים הנ"ל גם בברייתא שלהלן, בעניין מוגמר.

350-51. ולא ראיתים שהן מכבדין את וכו'. בד, בכי"ל וביוחסין השלם הנ"ל: בין המטות. אבל גם בכי"ע: את המטות, עיין לעיל, שו' 49, סד"ה של בית. ובירושלמי הנ"ל: ולא היו מכבדין בין המטות. ובבבלי הנ"ל: ולא היו מכבדין בית המטות, ועיין דק"ס שם. ושמא אינו ט"ס, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 259, שו' 81–82, אבל במשנה שבבבלי היא בוודאי ט"ס, ואין לה יסוד בכי"י, עיין דק"ס שם.

452. נכנסין. וכ"ה בד ובכי"ל ובבבלי. ובכי"ע: יוצאין. וכ"ה בירושלמי. 30 כנראה שבבבל שנו שלכבוד האורחים (שהיו קרואין לסעודה) היו מסלקין את הסדינין המלוכלכין בשיירי אוכלין מסעודה הקודמת של בית הנשיא, כדי שלא להמאיס עליהם את הסעודה, אבל בא"י שנו שהיו מסלקין את הסדינין אחרי שיצאו האורחים, כדי שהבית ישאר נקי מלכלוך האורחים. ועיין לעיל שבת, עמ' 166, הע' 2.